 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ניקוס סגאריס, יורגוס ליקארדופולוס , ספירוס קוקאס , יאניס אקונומידיס, לניה ספירופולוס , דימיטריס קוריאנופולוס , ספירוס קוקאס
בימוי: יאניס אקונומידיס
מוזיקה: ואסיליס מיכאילידיס |
| משתתפים: אריקוס ליטסיס , אלני קוקידו , קוסטס סיקומינוס , יאניס וולגארקיס , איונה איבנודי |
הופעה ראשונה: יוון 2002
משך הופעה: 80 דקות
|
|
|
|
הסצנה היא הדירה של משפחה יוונית בפרבר של מעמד הפועלים בקורידאלוס. דימיטרי, ראש המשפחה, הוא הבעלים של בית קפה. הוא גבר חמום מוח, רגזן, צעקן, עם ניצוצות לא צפויים של אנושיות. הוא מפטר עובדת אחת משום שלא ענתה לטלפון, ועושה הכל כדי לעזור לעובדת אחרת שנכנסה להריון; הוא צורח על אשתו בקולי קולות, ומטפל בעדינות בקרובת משפחה מבוגרת שמתארחת אצלם. החיים סוגרים על דימיטרי, והוא מתחיל להתפרק תחת הלחץ. הוא עומד להכנס לעסקים עם הגיס שלו וזה מתקפל ברגע האחרון; הבת שלו יוצאת עם גבר שגילו כפול מגילה; הבן שלו הוא טיפוס דוחה ועצלן שמשתמש בטלפון כמו בנשק; אשתו, מריה, שגם ביום רגיל היא לא פיקניק, בחרה היום להפיל עליו בשורה שהרסה אותו; יש לו הר של חשבוניות לסדר, ובנוסף לכל, המזגן התקלקל. דימיטרי לא יכול להפסיק לצעוק. כולו נוטף זיעה והוא צורח, והאלימות מתפשטת כמו וירוס ומדביקה את כל מי שנכנס אל הדירה. עד מהרה נראית הסצנה כמו שדה קרב, האלימות מגיעה לשיא והמשפחה היוונית, המוסד הקדוש מכולם, מוצגת במלוא עליבותה.
יאניס אקונומידיס נולד בלימסול בשנת 1967 ולמד קולנוע באתונה. הוא ביים סרטי תעודה וסרטים קצרים שזכו בפרסים. בסרטו הארוך הראשון מגיש אקונומידיס סרט שונה, רענן ואנרגטי. הסיפור נפרש כולו בדירה מחניקה, קלאסטרופובית, ואקונומידיס מוצא שוב ושוב זוויות צילום שמעניקות לסרט מראה תזזיתי וחסר מנוחה. דרך כל הצעקות והעלבונות עוסק הבמאי בנושאים של חברה, משפחה ונאמנות ומעניק להם טיפול עדכני, לא שגרתי ומעורר מחשבה.
יוונית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|