|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: אגנס קושיס , פרנץ פושטאי , אנדראה רוברטי , אדם פילנץ |
| משתתפים: איזבלה הגיי , יוליה ניאקו , אניטה טורוצ`י , זולטן קיס , מיקלוש נאגי |
הופעה ראשונה: הונגריה, 2006
משך הופעה: 109 דקות
|
|
|
|
אחרי מפגש בחוג ריקודים לפנויים פנויות, ויולה מוצאת מישהו שמאד שמח ללוותה הביתה ולספר לה על האף הרגיש של כלבתו, הנובחת לריח כמהין. ויולה נרתעת ובשוט הבא נבין מדוע: את פרנסתה היא מוציאה כמפעילת שירותים ציבוריים בתחנת רכבת תחתית. היא אמנם מקפידה לרסס את המקום באינספור מטהרי אוויר ולקרצף עצמה במברשת קשה, אבל משהו תמיד נדבק.
מה שלא עוזר לה הוא יחסה המתנכר של אנג`לה בתה, שעם שובה של האם רצה לפתוח את כל החלונות ולהסתגר בחדרה. רק סדרה בלשית בטלויזיה מצליחה להושיבן בצוותא על הספה. אנג`לה, הלומדת תפירה ומקווה לזכות בתחרות כשרונות צעירים בתחום האופנה, מתה כבר לצאת מן החיים המסריחים האלו ולברוח מהונגריה. כשנדמה לה שהנה זה תיכף קורה, אנג`לה נאלצת לשנות כיוון...
עם השראה מאקי קאוריסמקי בכל מה שנוגע בקצב והומור, עם שורשים הנטועים בגל החדש הצרפתי (בעיקר הצורניות א-לה גודאר והאנושיות א-לה טריפו), `אוויר צח` הוא יצירת ביכורים מרשימה ומענגת המתבוננת בדמויות בלי ללעוג ועם חיוך דקיק של הבנה. לצד המשחק המאופק של השחקניות הראשיות, ניכרת כאן מחשבה רבה המושקעת בעיצוב הויזואלי של העולם. זה בא לידי ביטוי באופן שבו הגיבורים ממוסגרים ביחס לרקע (שלרוב חוסם או מקטין אותם) וגם בחלוקת העולם לצבעים: האדום לאם, הירוק לבת (אולי בסיום תימצא טקסטורה משותפת?)
הונגרית, כתוביות באנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|