|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: אטום אגויאן , רוברט לאנטוס , פול סרוסי |
| משתתפים: ארסיני חאנג`יאן , דייויד אלאפיי , שארל אזנאבור , אריק בוגוסיאן , כריסטופר פאלמר |
הופעה ראשונה: קנדה, 2006
משך הופעה: 116 דקות
|
|
|
|
אני, קנדית ממוצא ארמי, היא חוקרת תולדות האמנות הכותבת ביוגרפיה על הצייר ארשיל גורקי. עתה היא מועסקת על ידי חברת הפקה המצלמת סרט המבוסס על ספר זכרונותיו של רופא אמריקאי המתאר את המצור על הקהילה הארמנית במזרח טורקיה בשנת 1915 ואת אחריתו האכזרית. הנגיעה האישית של אני לאירועים הפוליטיים קשורה לבעלה הראשון, אשר נהרג כאשר ניסה להתנקש בדיפלומט טורקי. בנה מנישואים אלו יוצא עם בתה החורגת, בתו של בעלה השני, הבטוחה כי אני אחראית למותו של אביה. סבך הדילמות האישיות והתרבותיות האלו מתעצם בהדרגה ככל שהסרט מתקדם.
כמיליון ארמנים נטבחו בשואה שלהם - חיסול שהתבצע ע"י הממשל העותמאני. שמונה עשורים אחרי אותו רצח שיטתי שב הבמאי אטום אגויאן להתמודד עם הטראומה. אגויאן, שאת הקולנוע המורכב והארס-פואטי שלו אנחנו מכירים עוד מיצירות השחרות שלו ("צפיה משפחתית" (פסטיבל ירושלים 87`) ו"תפקידים ראשיים" (פסטיבל ירושלים 89)) בודק גם כאן מה כוחו של הקולנוע להתמודד עם היסטוריה.
אם בסרטיו ("אקזוטיקה", "המתיקות שאחרי") עסק בשאלות צורניות באמצעים דרמטיים, כאן לאור חשיבות הנושא הוא בוחר לנקוט בישירות מלאה, שמקטינה את המימד הדרמטי לטובת הצגה של העובדה והדעות השונות. התוצאה היא יצירה גדושה וחשובה שמטפלת באמצעים האמנותיים של המאה העשרים באחת הזוועות הגדולות של המאה הזו.
אנגלית, ארמנית, צרפתית וגרמנית, כתוביות בעברית ואנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|