|
|
|
 |
קולנוע בריטי |
 |
|
|
|
| |
| WITHNAIL AND I |
ויתניל ואני |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: ריצ´ארד אי. גראנט , פול מקגאן |
הופעה ראשונה: בריטניה 1986
משך הופעה: 108 דקות
|
|
|
|
מארווד וויתניל, שני שחקנים מובטלים מתעוררים בוקר אחד בדירתם הלונדונית המזוהמת ומוכת העכברושים כדי לגלות שנשארו תשעים יום לסיומן הרשמי של שנות השישים. סיומו הקרב של עידן הסמים, נשים ואלכוהול דוחף את השניים לסופשבוע בכפר. אלא שהקוטג´ ששאלו מדודו של ויתניל מתגלה כרעוע במיוחד והצורך לדאוג באמת לצרכי היומיום כמו חימום או מזון מערים קשיים קיומיים על השניים, בעיקר בשל נטייתו של ויתניל לקטר על כל מה שזז. העניינים מסתבכים עוד יותר כאשר הדוד מגיע במפתיע ובראשו מזימות זימה על מארווד... "זה אולי לא כל הסיפור של שנות השישים אבל בהחלט מדובר בהערת שוליים קטנה ומחוכמת", הגדיר וינסנט קאנבי, מבקר הקולנוע של הניו יורק טיימס את "ויתניל ואני". בעצם, מדובר פה בסיפור קטן, כמעט לא סיפור, אבל כפי שכבר למדנו על הקולנוע הבריטי בעשור האחרון, הם בהחלט יודעים את העבודה. הדיאלוגים נוצצים, המשחק מזהיר, והאירוניה מתקתקה. למרות ששנות השישים מתו, הנוסטלגיה כנראה תשאר לעולם, ו"וינתניל ואני" הפך לסרט פולחן בקהלים מסויימים, עד כדי כך שעשר שנים לאחר יציאתו הראשונה לאקרנים זכה להקרנות חגיגיות בלונדון.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|