|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
 |
|
|
|
| |
| RUNAWAY JURY |
משחק המושבעים |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: דסטין הופמן , ג'ין הקמן , ג'ון קיוזאק |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2003
משך הופעה: 127 דקות.
|
|
|
|
אחת לכמה זמן מטפסת הוליווד על איזה תאגיד כלכלי עצום מידות ונושכת אותו בעקביו, אולי כדי להרדים את האמריקאים ולהוכיח להם שלאזרח הקטן יש סיכוי במלחמתו נגד השיטה הקפיטליסטית הדורסנית. רק לפני חמש שנים היו אלו חברות הטבק שחטפו בפנים עם "המקור". ספרו של ג''ון גרישם, שעליו מבוסס הסרט שלפנינו, אכן עוסק במפיסטופליות של סוחרי הניקוטין, אך כאשר ניגשו לעיבוד הקולנועי התחוור כי חברות הסיגריות כבר לא מעניינות אף אחד וש"עד שהסרט ייצא למסכים על האמריקאים ייאסר לעשן אפילו בדימיונם" כפי שכתב בשנינות אלוויס מיטשל מה"ניו יורק טיימס". כך שבמקום סיגריות יש לנו כאן תביעה משפטית נגד חברות הנשק (שהן, ככל הנראה, השטן החדש וע"ע "באולינג לקולומביין"(, שמואשמות ע"י אלמנה כי מכרו בפזיזות נשק לאיש שירה בבעלה. מכאן והלאה מתפתח קרב משפטי תלת ראשי. מן הצד האחד עומד פרקליטן הממולח וחסר המוסר של יצרני הנשק, שנחשב מומחה בבחירת 12 האזרחים שיכריעו בתביעה. מולו מתייצב איש העקרונות המייצג את האלמנה הטריה ובתווך עומד אחד המושבעים שאיננו טמבל כפי שהוא נראה. כרגיל עם סרטים-על-פי-ג''ון-גרישם, גם כאן כל שחקן באנסמבל נהנה להתיישב בול על הבלטה שלו, וגארי פלדר יודע כיצד להושיב את כל הבלטות האלו בול אחת ליד השניה, לתדלק אותן בעבודת מצלמה, עריכה ופסקול אפקטיבים עד שהתוצאה מבריקה ומצוחצחת למשעי.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|