|
|
|
 |
קולנוע ארגנטינאי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: פרננדו סולאנס , אלחנדרו פרננדס מוחן
בימוי: פרננדו סולאנס |
הופעה ראשונה: ארגנטינה 2004
משך הופעה: 118 דקות
|
|
|
|
לארגנטינה יש פוטנציאל פריחה אדיר אבל המשטרים שהשתלטו עליה בעשורים האחרונים לא זו בלבד שלא מימשוהו אלא הצליחו לאמלל את חיי התושבים. הדוגמא האחרונה היא החורבן הכלכלי שהמיטו על המדינה דווקא כוחות דמוקרטיים.
הסיפור שלנו מתחיל עם הניאו-פרוניסט קרלוס מֶנֶם שמיד עם זכייתו בבחירות השיל מעליו את הכסות הכאילו-עממית ובגד בעמו עם רעיונות עוועים שהובילו את הכלכלה המקומית אל עברי פי פחת. מפעלים משגשגים הוצאו למכירת חיסול, הועברו מבעלות המדינה, ורוּקנו מתוכנן ע"י חברות גלובליות חסרות לב ונשמה. במקביל להשתלטות ברוטאלית על נכסי הלאום, טרח דומינגו קאוואיו, שר האוצר הידוע לשמצה, לנפח למימדים אסטרונומיים את החובות לגורמים זרים. שיאו של השפל הגיע ב-2001 עם המפולת הכלכלית שסגרה את הבנקים בפני האזרחים וגרמה לאלפי אנשים ישרי דרך לאבד בן ליל את חסכונות חייהם.
פרננדו סולאנס, מבכירי קולנועני ארגנטינה – יוצר בעל מחוייבות סוציו-פוליטית עמוקה שנאלץ להגר ממולדתו בימי המשטר הצבאי – מוכר לנו בזכות ''טנגוס'' (פסטיבל ירושלים 86''). סרטו החדש בוחן את שורשי האסון הכלכלי ואת התוצאות הנוראיות של הניאו ליברליזם שהוריד מנכסיהם אנשים כה רבים. את ההומניזם המאפיין את השקפת עולמו ואת השנינות היצירתית שלו, סולאנס משקיע באזהרה כלפי מי שסבורים כי זרעי השגשוג הכלכלי טמונים ברעיונות המפעילים מושגים כמו "גלובליזציה" ו"הפרטה". אפשר גם אחרת – זו מסקנה שעימה נצא מהאולם.
פסטיבלים: ברלין, מאר דל פלאטה, טרייבקה
ספרדית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|