 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: שוקי פרידמן , אבי נשר , דוד גורפינקל, עיסא פרג' , יצחק צחייק , אלכס קלוד
בימוי: אבי נשר |
הופעה ראשונה: ישראל 2004
משך הופעה: 45 דקות
|
|
|
|
אבי נשר, במאי סרטים מיתולוגיים ישראלים ("הלהקה", "דיזינגוף 99") וסרטי מדע בידיוני ("פצצת זמן") ואומנות ("חוקר המס") אמריקאים, איננו רק יוצר רב-תרבותי מעצם הגדרתו, נשר הוא במאי רב-לאומי שסרטיו חובקים ומפנימים רב-תרבותיות כמרכיב זהות תשתיתי במאה העשרים ואחת.
בעקבות קריסת שיחות השלום הישראליות-פלסטיניות בקמפ-דויד בשנת 2000, צילם נשר סדרת שיחות עם פוליטיקאים ישראלים ופלסטינים אודות "לב המאפליה" של הסכסוך.
במקביל, צילם נשר את סרטה של רקדנית הבטן הרוסייה-ישראלית אלינה פיצ''רסקי, במהלך עבודתה על מופע שאפתני יחד עם חמישה מוזיקאים פלסטינים-ישראלים.
לבסוף שזר נשר את שני הנרטיבים לנרטיב קולנועי ניסיוני שמעמת היסטוריה ומיתולוגיה, מציאות ודמיון, שתוהה אודות הכובד הבלתי נסבל של נרטיב הסכסוך ה"גדול" והסכסוכים ה"קטנים" שבין שתי התרבויות. במהלך שזירת הנרטיבים מתחקה נשר – שנמנע קודם לכן מלעסוק בקולנוע דוקומנטרי – אחר לגיטימיות הנרטיב הקולנועי הדוקומנטרי כמתעד "אמת". נשר משתמש בחומר המיתולוגיה הבסיסי של המאה העשרים, קולנוע "מסחרי" – פופולרי, כאבן בוחן לחומר הדוקומנטרי הדומיננטי.
כמו סרטים קודמים של נשר, גם "אוריינטל" מורכב מרבדים שונים של תוכן, משמעות ומהות כשהעליונים ברבדים שנונים ורגשיים והספונים שברבדים עמוקים ומאתגרים.
עברית ואנגלית, תרגום לאנגלית .
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|