|
|
|
 |
קולנוע בריטי |
 |
|
|
|
| |
| 16 YEARS OF ALCOHOL |
16 שנות אלכוהול |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: המיש מקאלפיין, ריצ'רד ג'ובסון, מארק ברטון , ריצ'רד ג'ובסון (על פי ספרו פרי עטו) , ג'ון רודס
בימוי: ריצ'רד ג'ובסון |
| משתתפים: קוין מק'קיד , לורה פרייזר , סוזן לינץ' , סטיוארט סינקלייר בליית' , ג'ים קרטר |
הופעה ראשונה: בריטניה 2003
משך הופעה: 102 דקות
|
|
|
|
פרנק הוא גברתן קשוח שקנה את חינוכו ברחובות אדינבורו. כילד היה עליו להתמודד עם יחסו האמביוולנטי לאביו – מצד אחד דחייה ומהעבר השני הערצה וחיקוי. אחרי ככלות הכל, חיים בצילו של אב שתיין ורודף שמלות כפייתי אינם יכולים להימחק מהתודעה כלאחר יד.
פרנק ,הנמצא על פרשת דרכים בחייו, מתנדנד בין מעמדו הרם בהיררכיית הרחוב לבין שאיפתו להגיע למנוחה ולנחלה. פרשיית אהבים עדינה המתפתחת בינו לבין סטודנטית לאמנות מעמידה את התקפי הזעם האלימים והבלתי נשלטים שלו באור גרוע עוד יותר מקודם...
מתוך הצורך להעביר בעצמו לשפת הקולנוע את הספר שכתב, יצירה הנושאת הדים אוטוביוגרפיים עזים, אחרי קריירה מגוונת כשחקן, דוגמן, מוזיקאי, סופר ומגיש טלויזיה, יוצא ריצ''רד ג''ובסון להרפתקאתו הראשונה כבמאי (בינתיים מתקרב סרטו השני לקו הגמר).
הרבה עוצמה יש ב''16 שנות אלכוהול'' – עוצמה הקשורה לנושאים הטעונים שהוא מעלה, ליכולת הקולנועית המופגנת בו, לנאמנות שלו לעצמו ולאופן שבו נפרשים לנגד עינינו החיים הסקוטיים בשנות ה-70'' וה-80''. ג''ובסון נוקט אמנם בנתיבי בימוי מסורתיים אבל מאידך גיסא, הבימוי מחמש את העלילה במרעומי הפעלה בלתי קונוונציונליים. כך מתנהל לו הסרט בין פסקול מניפולטיבי לקריינות פואטית, בין חלומות וקטעים דימיוניים לבין שימוש אקספרסיבי בתאורה ותפאורה, בין טכניקות עריכה וצילום חדשניות ובין מחווה לסרטי התבגרות בריטיים.
פסטיבלים: לוקרנו, אדינבורו, טורונטו
אנגלית ללא תרגום.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|