 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: גיליאן אנדרסן , אריק סטולץ , דן איקרוייד |
הופעה ראשונה: בריטניה 2000
משך הופעה: 140 דקות
|
|
|
|
ניו יורק, תחילת המאה ה-20. לילי בארט היא צעירה נאה ומושכת הזוכה להערכה וכבוד בחוגי החברה הגבוהה. כצפוי בחוגים שכאלו, מתחת לפני השטח רוחשים רגשות אחרים, הפוכים לגמרי, ואלו עתידים לפרוץ ולדרדר את לילי אל תחתית הסולם החברתי... זוהי בקצרה עלילת "בית האשליות", המבוסס על הרומן השנון מאת אדית וורטון. וורטון הוגדרה ע"י טרנס דיוויס כ"ג''יין אוסטין בלי כפפות", ואכן כפי שכבר הוכח ב"עידן התמימות", המבוסס גם הוא על רומן פרי-עטה הסופרת המחוננת (שפעלה כמאה שנה לאחר אוסטן, קרי בתחילת המאה ה-20) ניחנה במבט חודר ואירוני. נדמה שכאן היא מצאה לה מתרגם קולנועי ראוי בדמותו של טרנס דיוויס, במאי בריטי מוערך המפורסם ביצירות מתוחכמות ואלימות. כאן הוא חושף את האלימות הכבושה, הנוראה הפורצת בהדרגה בתהליך התמוטטותה של אשה הכלואה בכבליו של מעמד ושל חברה פטריארכלית. דיוויס משכיל להציג את תמרוניהם של שלל הארכי-תככנים האלו בדייקנות, כשהוא נעזר בעיצוב תקופתי מוקפד ובעיקר בגלריית שחקנים מצויינת. גיליאן אנדרסן, המוכרת יותר כ"אייג''נט סקאלי" מוכיחה כי יש בה הרבה יותר — "הופעה הראויה לאוסקר" מחמיא לה ה"גארדיאן" הלונדוני.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|