|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: זיו אבן צור, עמית גורן , נעמי אביב |
הופעה ראשונה: ישראל 2004
משך הופעה: 122 דקות
|
|
|
|
15 סרטי הפרויקט בוימו על ידי במאים ואמנים: נורית אביב, זיו אבן צור, נעמי אביב ועמית גורן, אריאלה אזולאי, לירן ברלב ואריאל גליקסון, טל ברלי, דנה גורן, אבי דבאח, אילן זיו, שרון חמו, מאשה יוזפפולסקי, עופרי כנעני, איבון מיקלוש, אורי קצנשטיין, תמנע רוזנהיימר, דניאל שבתאי מילוא.
כותרת הפרויקט היא רעב: זכותו של כל אדם בעולם שלא לדעת רעב וחובתו של כל אדם לתת דעתו על הרעב בעולם. סרטי הפרויקט עוסקים ברעב במובן הפיזי, הקונקרטי, הפוליטי, אבל גם רעב במובן המטאפיזי והמושגי. בבסיס העיסוק בשאלת הרעב אי אפשר שלא לנגוע בחוויה הקיומית של "האמן מול הריק" ובמהותה של האמנות הפלסטית, בזיקתה להעדר, לחלל הריק, לוואקום המתמלא יש מאין ולתהליך האימננטי של הפחתה (רדוקציה) וצמצום. עם זאת, שאלת הרעב, כלומר, חוויה של מחסור דווקא על רקע של הצפה, עודפות גדולה ושפע, נוגעת למיקומו של הפרט בתרבות הקפיטליסטית העכשווית. אין נושא בוער מזה בסדר היום הגלובלי. אין סכסוך פוליטי כיום שהינו מחוסר זיקה לסוגיית הרעב. לרעב יש מניפה רחבה של היבטים — פרטיים וקולקטיביים. מהדחף הקיומי-הישרדותי — לאכול או למות: דחף שקודם אפילו לצורך בקורת גג או באהבה, ועד להיבט האתי — העולם השבע נעשה עוד יותר שבע ככל שהוא משכלל את ניצולו של העולם הרעב ועוד יותר רעב ככל שהוא מוצף במוצרי צריכה ומפוטם בפיתויים. נדמה כי האדם בן זמננו נדון לרעב שאין להשביעו, רעב לעוד. תמיד עוד. מכל דבר.
עברית, אנגלית, צרפתית, איטלקית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|