 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ליז ואטס, ליבי שארפ , טוני קרביץ , גרייג פרייזר
בימוי: טוני קרביץ |
| משתתפים: יואן לזלי , נעמי וילסון , סאסקיה ברמייסטר , לאה ואנדנברג , ניקולס אידי |
הופעה ראשונה: אוסטרליה, 2005
משך הופעה: 52 דקות
|
|
|
|
עם מות אביו הרב, איש חסידות קנאית, יורי קובנר חוזר הביתה לסידני מהישיבה בישראל שבה למד. במהלך השבעה, כשבני משפחה ומכרים גודשים את דירת סבתו, הולכת וגוברת מצוקת האמונה של האברך הבתול. יש איזו בחורה יהודיה טובה עם חולשה אליו אבל המועמד לרבנות מגלה כי לגוף דרישות משלו.
למגינת לב המשפחה הוא מחליט לעזוב הכל - את הבית והלימודים - ולצאת לעולם הגדול. הוא עוקר לחדר במלון ומוצא פרנסה כנהג מונית. כאן נחות עיניו על סריטה, צעירה ממוצא פיג´י-הודי בעלת עיניים יוקדות המנקה את הרכבים עם תום המשמרת. די מגושמים הם גישושיו של הצעיר הנבוך המחפש לעצמו מקום בעולם וגם שיטוטיו במאורותיה הליליות של העיר לא יתרמו לשלוותו הנפשית...
בסוגיית ייסורי הגוף והאמונה אפשר היה לגעת מצידם הסנסציוני. טוני קרביץ בוחר בגישה הרבה יותר מתונה, אפקטיבית ורב משמעית. זה מתחיל בתפקיד שעושה יואן לזלי, הבוחר להשתמש בג´סטות מעודנות שהן עשרות מונים יותר משכנעות ממנייריזם צעקני. זה נמשך דרך תפקידי המשנה המיטיבים להאיר את משבריו של הבחור או בצילום הסקרני של גרייג פרייזר (שימו לב לניגודים בין צילומי העיר הבוהקים לאפרוריות המתארת את חיי הקהילה הסגורה). עוד כדאי לשים לב לתסריט האפקטיבי והמאופק שממנו מבצבצים געגוע, תיקווה ואפילו הומור. במיוחד מצטיין הסרט בזכות אופי הבימוי הבשל של קרביץ; שם שעוד נשמע עליו הרבה בעתיד.
אנגלית, ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|