 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
מתח/פעולה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: מארק וולברג , ג´יימס קאן , ג´ואקין פניקס |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2000
משך הופעה: 115 דקות
|
|
|
|
ליאו חוזר מהכלא לאחר שחיפה על חבריו כשנתפסו גונבים מכונית. בבית ממתינה לו אימו החולה וחבריו. עתה, כדי להשתקם, הוא מקווה לעבוד בעסקיו של הדוד פרנק, טייקון מקומי בעסקי תיקוני רכבות התחתית בניו יורק. כדי להתפיח במהרה את כיסיו, ולסייע לאמו החולה, הוא מצטרף לצוות המצומצם בראשות חברו מילדות, וילי, צוות הפועל בתחומים היותר אפורים של החוק. כאשר האירועים יוצאים משליטה כל הנוגעים בדבר מנסים להיפטר מתפוח האדמה החם. עתה ליאו יצטרך ללמוד בדרך העוד יותר קשה, כי החיים זה לא פיקניק. כמו בסרטו הראשון והמוערך "אודסה הקטנה", גם כאן מגלה גריי את הכבוד שהוא רוחש למסורת ההוליוודית הגדולה — בעיקר לסרטי הפשע החברתיים של שנות השבעים. הוא נוטל את הגמישות המוסרית (ואת פלטת הצבעים הרכה) ששימשה את קופולה ב"סנדק". הוא נעזר באחוות הרחוב שעמדה במרכז "רחובות זועמים" של סקורסזה, ובצמתים הדרמטיים הטרגיים שמאפיינים את סרטיו של סידני לומט. את אלו הוא אורג במיומנות, ומנווט היטב בין שלל הדמויות. אלו עשויות אצלו בקווים עדינים, המאפשרות להן לצמוח מתוך התבניות המוכרות ולהפוך לדמויות מורכבות הפועלות תחת כובדה המוחץ של מציאות מושחתת ובלתי אפשרית.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|