|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
סיפור מסגרת – 100 שנים של אמנות בישראל |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: רונית ויס-ברקוביץ, שחר רוזן , אילן דה-פריס, אילת הראל, גליה מירום , רונית ויס-ברקוביץ , יואב קוש , עליזה אסקירה, ברק רפאלי |
הופעה ראשונה: ישראל, 2006
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
"סיפור מסגרת" הנה סדרת תעודה (9 פרקים) העוסקת במאה שנות אמנות בישראל, תוך נגיעה בהוויה הישראלית: החלום הציוני, הגירה, משברים אידיאולוגיים, מיתוסים, בין פרטי וציבורי, בין מרכז לשוליים.
בפסטיבל יוקרנו שני פרקים:
(1) תמונה משפחתית: המשפחה מתפקדת כפונקציה של שימור מסורת חברתית-תרבותית; היא מייצגת גם ביטחון, אינטימיות ושורשים, לא פעם לצד אומללות ומצוקה. למרות השינויים העוברים על המודל המשפחתי הקלאסי – "משפחה" היא המטען המר-מתוק שכל אחד מאיתנו סוחב, עד יומו האחרון. בין האמנים בפרק: יוחנן סימון; אהרון גלעדי; נורית דוד; פיליפ רנצר; נפתלי בזם; אביבה אורי; אברהם אופק; לארי אברמסון; אסד עזי; אורי קצנשטיין; בועז טל; מאיר פיצחדזה; ורדי כהנא; עדנה מזי"א.
(2) זכרון דברים: "נזכור את כולם", אומר שיר הרעות, "את יפי הבלורית והתואר, כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח". הזיכרון הוא החומר המלכֵּד של זהותנו: אנחנו צמים לזכר חורבן המקדש, מטיילים בנוף ישראלי עמוס אנדרטאות, פעמיים בשנה נשמעת צפירת זיכרון. הפרק עוסק בנוכחות של מסורת ועבר באמנות, בהנצחה ובשכחה, באמנות הזוכרת את עצמה. בין האמנים בפרק: מיכל רובנר; בתיה לישנסקי; אברהם מלניקוב; נתן רפופורט;דליה מאירי; יוסל ברגנר;יחיאל שמי;משה קופפרמן;יעקב דורצ`ין;גדעון גכטמן; יאיר גרבוז; שמחה שירמן; מאירה שמש; מיכל היימן; סלימאן מנסור; יהושע סובול.
קריינות: קובי מידן
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|