 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
אנימציה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2004
משך הופעה: 85 דקות.
|
|
|
|
על פי הקומיקס השנון של ג''ים דייויס, "גארפילד" מציע שעה ומחצה בחברתו של חתול-החתולים - כלומר יצור עצל, נצלן, זללן ומניפולטור שיעשה הכל בכדי לא לעשות דבר. ביל מארי מעניק לג''ינג''י השמנמן את קולו, באותה לאות מדושנת וספקנית שמלווה לא אחת את פניו בהופעותיו הקולנועיות. למעשה, קשה לחשוב על זיווג מוצלח יותר בין קול לדמות מונפשת. העלילה, כנהוג בקולנועי האפי האמריקאי מכריחה את הגיבור להתמודד עם הנוראה שבחולשותיו. במקרה שלפנינו נאלץ גארפילד לצאת מעורו כדי להציל את חייו של כלבלב מטופש - אודי. זה, שאומץ בידי ג''ון, בעליו של גארפילד (או שמא ההפך או הנכון וגארפילד הוא בעליו של ג''ון) אילץ את החתול לוותר על מעט מהישגיו הטריטוריאלים וכנקמה הוליך החתול את הכלב לאיבוד. אך כאשר הוא מבין כי הברנש חסר לו הוא יוצא להשיבו ואגב כך מגלה כי הלה נפל קורבן בידיו המרושעות של מגיש טלוויזיה תאב רייטינג. העלילה הזו מאפשרת לדמותו של גארפילד להתגלות במלוא אגוצנטריותה המלבבת, עם החיבה לעצמה וללזניה וסלידה מכל מה שמטריח את הגוף או הנשמה. זו גם אפשרות להוליווד להפגין את הישגי הטכנולוגיה ולשלב באלגנטיות בין אנימציה ממחושבת (גארפילד) לבין דמויות בשר דם (כל שאר האנשים והחיות) כך שהתוצאה קולעת לאווירת הקומיקס באופן מהנה.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|