|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: ורנר הרצוג , אנט שויריך, לאקי סטיפטיץ` , הנינג ברומר, קלאוס שויריך |
הופעה ראשונה: גרמניה/יפן/בריטניה, 2004
משך הופעה: 88 דקות
|
|
|
|
אחרי ניסיונות תעופה שונים ומשונים שערך המין האנושי במאה פלוס השנים האחרונות, ניצח המטוס והפך לכלי התעבורה האולטימטיבי. אסון ה`הינדנבורג` ב-1937 הביא את הקץ לפוטנציאל הטסת ההמונים בספינות-אויר – כלים שהיו איטיים בהרבה ממטוסים אבל יותר מרווחים ובעלי אופק כלכלי רחב יותר. היום קיימים בנמצא גזים הרבה פחות דליקים מאלה ששימשו לפני 70 שנה וכל זה מביא אותנו אל מהנדס אוירונאוטיקה אקסצנטרי, גרהם דורינגטון הבריטי. כבר בגיל 14 ערך ניסוי באליסטי ואיבד שתי אצבעות ביד שמאל. היום הוא מדבר בהתלהבות ילדותית על פרוייקט ספינות האויר המודרניות שלו, מיזם שנקטע ב-93` בעקבות מותו של הצלם דיטר פלאגה. פה נכנס לתמונה ורנר הרצוג. פלאגה עבד בעבר גם עבורו ולמעלה מעשור אחרי התאונה הקטלנית הוא מצטרף לדורינגטון במסע לגיאנה הבריטית שבה יחודשו הניסויים בדגם ספינת האויר. זה המקום לגלות דמות ראשית נוספת – מארק אנתוני יהפ, כורה יהלומים מקומי עם זיקה מיוחדת אל הטבע...
למי שבקיאים בפילמוגרפיה ההרצוגית ברור כי האובססיה של גרהם דורינגטון, בתוספת ההוד ירוק העד של נופי הג`ונגל באמריקה הדרומית ופרשנויותיו של יהפ את הטבע, ישמשו כחומר גלם קולנועי נפלא. כהרגלו, הרצוג אינו שופט את גיבוריו. לצד המרחק שהוא שומר מהם, את ההתרחשויות מובילה קריינות בקולו שלו; מאופיינת בקרירות ספוגת אירוניה דקה המעניקה ל`יהלום הלבן` רובד נוסף. ע"ע `הכחול השומם ההוא` ו`ברגל לבית של ורנר`.
גרמנית ואנגלית, כתוביות באנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|