|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: ויל סמית , בריג'יט מונאהן , ג'יימס קרומוול |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2004
משך הופעה: 115 דקות.
|
|
|
|
בהשראת ספרו של אסימוב, "אני, רובוט" הוא מותחן עתידני שמשלב ביעילות בין
עלילה אנרגטית, עיצוב עתידני מרשים ומימד פסאודו-פילוסופי מסוים. סיפור
העלילה ממוקם בשיקגו של .2035 בחברה העתידנית נטלו הרובוטים את מקומם של בני
האדם בלא מעט מקומות, וכדי להסדיר את הקשר שבין המכונות לאנשים הוגדרו
שלושה חוקים ברורים: .1 רובוט לא יפגע בבן אדם, .2 רובוט תמיד יציית לבני
האדם (אלא אם כן הוא יעבור בכך על כלל 1) .3 רובוט ידאג לקיומו (כל עוד הוא
לא מפר בכך את כללים 1 ו-2). כאשר מדען גאון העומד מאחורי התנופה הרובוטית
נמצא מת, נשלח בלש סקפטי לחקור את מותו. אישיותו הבעייתית של הבלש גורמת
לו עד מהרה לסמן את אחת המכונות כמטרת החקירה. צלע שלישית בעלילה היא
מדענית בכירה שלוקחת חלק בחקירה ומפתחת רומן עם גיבורנו. מכאן והלאה מתפתח מרדף
זריז. מן החומרים האלו, מוכיח אלכס פרויאס האוסטרלי כי הוא מסוגל להמציא
כמה מילים חדשות בשפת הקולנוע. המראה המלוטש והשימוש הנבון במצלמה מביאים
למסך חזון ויזואלי מגובש. הוסיפו את הקצב היעיל, את העלילה הסוחפת, את
השאלות בדבר המהות האנושית שעלילה מסוג זה טומנת בחובה והרי לכם מותחן משובח
עם ערכים מוספים.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|