 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: טום קרוז , ג'יימי פוקס |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2004
משך הופעה: 119 דקות.
|
|
|
|
נהג מונית שחולם על פתיחת צי לימוזינות באל. איי. אוסף נוסע מזדמן. לא עובר יותר מדי ומתברר שלנוסע יש משימה הלילה: לחסל כמה אנשים. זו המסגרת העלילתית לסרטו החדש של מייקל מאן ("היט", "המקור") באמצעותה הוא יוצר מותחן מסוגנן שעוסק בגבריות ומקצוענות סוגיות שעלו גם בסרטיו הקודמים. גם כאן הוא משעין את הנתח העיקרי של סרטו על היחסים הנוצרים בין שני גברים שבמרכזו בין הנהג שחייו נוזלים לו בין הידים ובין הרוצח השכיר, בעל האישיות הלא לגמרי מבושלת. "מייקל מאן מביים מותחנים כמו שג''ון פורד ביים מערבונים" כותבת מנהולה דרגיס בניו יורק טיימס, "כדרך להעביר משמעות, לא כבריחה". ואכן, באותה קשיחות ג''ון פורדית, ובעיקר באותה מקצוענות, מביים מאן את "הנוסע". זו באה לידי ביטוי ביכולתו למסוך את המתח והרגש שבין הגברים לתבניות אימאג''יסטיות האופן שבו מצולמת אל. איי. בלילה, בזוויות ובצבעים נועזים ומפתיעים היא זו שמעניקה לעלילה את הנפח האמוציונלי שלה. התוצאה אם כך, היא בעת ובעונה סרט אולפנים גדוש ויצירה אישית מאד.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|