 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: קיי לנץ , וויליאם הולדן |
הופעה ראשונה: ארה"ב 1973
משך הופעה: 102 דקות.
|
|
|
|
קליפורניה, שנות השבעים. כמו רבים מבני העשרה, גם בריזי הולכת עם הרוח החופשית והמשוחררת של התקופה. בקיצור: היפית. בת שבע עשרה או לא, היו לה כבר לא מעט גברים ללילה אחד וזה בסדר גמור מבחינתה. על טרמפ אקראי שעלתה עליו, עם הגיטרה, היא נתקלת בגברבר חלקלק במיוחד שמוביל אותה אל הלא-כלום במטרה לעשות בה מעשים. היא מספיקה לברוח בזמן בשביל לגלות שהיא בשום מקום. בסוף היא מגיעה לביתו של סוכן נדל"ן מאפיר, גבר שכבר ראה מספיק בחיים שלו, אבל פטפטנית חביבה כמו בריזי עדיין מצליחה להפתיע אותו פה ושם. הוא נותן לה טרמפ, היא תחזור אח"כ לקחת את הגיטרה ולא תפסיק ללכת ולבוא ולהפוך את המפגשים התכופים הללו לרומן מהוסס ובעייתי בין צעירה מעט מבולבלת לגבר שיכול להיות האבא שלה. סרטו השלישי של קלינט איסטווד כבמאי הוא דרמה קטנה ורומנטית - תחום אליו לא ישוב עד "הגשרים של מחוז מדיסון". הקהל קיבל בצורה צוננת למדי את "בריזי" אבל עבור איסטווד זה אחד הטובים שבסרטיו. ובעצם, זו הזדמנות להתרשם מוויליאם הולדן הגדול בשנותיו האחרונות ובכריזמה הגברית המרשימה שהובילה את הקריירה שלו. זו גם הזדמנות להתוודע לקיי לנץ בהופעה בוסרית ומרעננת, שמעניקה לסרט את ליבו הרגשי. המפגש בין השניים הוא גם מפגש בין אמריקה הצעירה, המתחדשת לאמריקה המסורתית ואת המפגש הזה מצליח איסטווד לנווט בחינניות ובאירוניה העדינה שאיפיינה את כל הקריירה שלו כבמאי.
אנגלית, תרגום לעברית וצרפתית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|