 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: רווית מרקוס , דן קציר , נטע דבורקיס
בימוי: דן קציר |
הופעה ראשונה: ישראל, 2005
משך הופעה: 80 דקות
|
|
|
|
הסרט מעלה את דיוקנה של ציפורה שפייזמן, דמות מופלאה בת 90, הרוח החיה במאבק ההישרדות של תיאטרון היידיש בניו יורק. משולב בסרט סיפורה של הצגה ביידיש בשבוע האחרון של שנת אלפיים, בו התמזגו חג המולד וחג החנוכה.
העלילה מתחילה כשבמאי הסרט, דן קציר, צבר ישראלי, מגיע לחופשה בניו-יורק ופוגש במקרה בציפורה, המזמינה אותו לצפות בעולם תיאטרון היידיש, בהנהלתה, ובהצגה "גרינע פעלדער" (שדות ירוקים) שכתב פרץ הירשביין. המחזה זוכה לביקורות נלהבות, אך מספר הצופים יורד וסכנת סגירה מרחפת על ההפקה. דן קציר מגלה עולם שלא הכיר, ומתעד את ההצגה, את דיוקנם האנושי המרתק של השחקנים מדור הענקים, וביניהם שפרה לרר וסימור רכצייט, של הצעירים רוני נוימן וג´ואד כהן, של המפיקים, ובמיוחד של ציפורה המתגלה בעצמתה ברוח הלחימה שלה. בחוץ מתחוללת סופת שלגים, וחוגגים בזיקוקין את הכניסה לשנת 2001, ובפנים נעות הדמויות סביב התיאטרון, מרכז חייהם. הסרט צולם בזמן אמת, הוא מעוטר בשירים ביידיש, ונוגע ברגש, בהומור, ובעין קולנועית חדה בהוויה היהודית העמוקה, המאחדת את היהודים בכל העולם, מדור לדור, ואמונתם בכוח הרוח וערכי התרבות.
אנגלית ויידיש, כתוביות באנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|