 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: פייר פאולו פאזוליני |
הופעה ראשונה: 1963
ארץ מקור: איטליה
משך הופעה: 83 דקות
|
|
|
|
ב"הזעם" התבסס פאזוליני על יומני קולנוע והוסיף לטיפולו המיוחד בחומרים החזותיים טקסט נלווה נוקב בשירה (קורא: ג`ורג`ו בסאני) ובפרוזה (קורא: רנאטו גוּטוּזוֹ), ובתוך כך הוא פורס את נקודת מבטו המעורבת והעצמאית על ההתרחשויות בעולם מן השנים 1950 – 1962. בין היתר הוא מתייחס למהפכת 1956 בהונגריה, סטאלין, מלחמת סואץ, אמנות סובייטית, אמנות מופשטת, קונגו, קובה, ניאו-קפיטליזם, אלג`יריה ועוד, וגם מחבר קינה רבת יופי וחדת עין על מרילין מונרו. העמדה הביקורתית-מרקסיסטית של פאזוליני בסרט הרתיעה את המפיק והמזמין, גאסטון פראנטי, והוא דרש לקצר את הסרט וגם הוסיף לו כפרק משלים אנטיתזה מאת הבמאי, איש הימין, ג`ובאני גוארסקי.
המהדורה המחקרית של 2008 שתוקרן, משחררת את סרטו של פאזוליני מהזיווג עם גוארסקי ומציגה בנוסף לגרסת 1963 המקוצרת בת 53 הדקות של פאזוליני גם קטעים משוחזרים וטקסט נלווה שהיו אמורים להיכלל בסרט והושמטו. כמו כן, המהדורה כוללת דוגמאות מן התקשורת האיטלקית לדברי הבלע כלפי פאזוליני ויצירתו, ומנגד - שני קטעי ראיונות עמו. תוספות מחקריות: ג`וזפה ברטולוצ`י, 2008
איטלקית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|