|
|
|
 |
קונצרטים |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
קונצרט הנצחה
התזמורת משחזרת את היצירות שניגנה התזמורת של אלמה רוזה, לצד סיפורה יוצא הדופן בימי מלחמה העולם השנייה.
הקונצרט יפתח את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו, בסימן כורחה של הרוח והגבורה הנשית בצל המוות.
אלמה רוזה היא כנרית יהודייה, מחוננת שהקימה את תזמורת הנשים באושוויץ וניצלה כך מבלוק הניסויים הידוע לשמצה של ד"ר מנגלה.
אלמה יכולה היתה לברוח מאירופה הכבושה, ובהמשך באושוויץ להציל את חייה שלה, אך משיכתה העזה למוזיקה, האמונה של האליטה שלא יאונה להם כל רע והרצון להציל נשים אחרות- הן שהכריעו אותה והפכו אותה לגיבורה קלאסית- עד למותה באושוויץ.
לאחר שהקימה את תזמורת הנשים, עיבדה בלילות אלמה את היצירות הקלאסיות כך שיתאימו לכלי נגינה נוספים רבים ככל שיכלה, כדי להגדיל למקסימום את מספר הנגניות בתזמורת. המוזיקה הפכה להבטחה לחיים- כל עוד ניגנו, לא נשלחו לתאי הגזים. עד מותה בשנת 1944 במחנה, לא נשלחה אף אחת מחמישים חברות התזמורת לתאי הגזים.
הקונצרט יכלול קטעי נגינה מרגשים שניגנה תזמורת הנשים באושוויץ וקטעים שנגנה אלמה בילדותה עוד בוינה וילווה במצגת המספרת את סיפורה המדהים של אלמה רוזה וקטעי נגינה המשחזרים את נגינתה שלה עוד כילדה יחד עם אביה, הכנר הידוע וקטעים שניגנה תזמורת הנשים באושוויץ.
ניגנה כדי לשרוד
כבת למשפחת אצולה מוזיקלית בוינה (אביה, ארנולד רוזה, היה כנר ונגן ראשי בתזמורת האופרה ובתזמורת הפילהרמונית של וינה ואמה היתה אחותו של המלחין גוסטב מהלר), חייתה כמו רבים אחרים שסבבו אותה, בתחושה שהיא מוגנת מפני כל רע, ולא יכלה לנבא את גורלה. בביתם אירחו את צמרת הבוהמה של התקופה, מוזיקאים, מלחינים, ציירים, פילוסופים ואחרים.
אלמה נמלטה ללונדון יחד עם אביה, אך שבה להולנד כדי לנגן ולפרנס את שניהם. ככל שניגנה יותר, כך הצליחה יותר ודחתה את שובה ללונדון, ללא כל חשש לסכן את עצמה. בחורף 1942, החליטה לברוח, אך נתפסה על ידי הגסטפו בצרפת וגורשה לאושוויץ.
במחנה המוות עברה מהפך מבדרנית מחוננת בוינה הקלאסית לנגנית אשר מנגנת כדי לשרוד. את כל יכולותיה וכישרונה גייסה למטרה זו של הצלת הנשים במחנה המוות.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|