 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
מתח/פעולה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: פרנץ רוגובסקי, מור אנאדייה, לטיסיה קי, לאון לוצ`ב |
הופעה ראשונה: 2023
ארץ מקור: איטליה , צרפת
משך הופעה: שעה ו-31 דקות
|
|
|
|
אלכסיי, גבר בלארוסי, מגיע לפריז ומצטרף ללגיון הזרים. הוא מקווה שכך יוכל לקבל דרכון אירופי ולפתוח פרק חדש בחייו. מנגד ניצב ג'ומו, גבר ניגרי החי על גדות נהר הניז׳ר ונאבק בחברות נפט בינלאומיות שפוגעות בכפר מגוריו. יום אחד, מוביל ג׳ומו פעולת חטיפה של אזרחים צרפתים. חוליה של לגיון הזרים נשלחת למקום, בראשותו של אלכסיי. סרטו הראשון באורך מלא של ג'אקומו אברוצזה הוא יצירה חכמה ויוצאת דופן, שבמרכזה הופעת משחק של אחד הכוכבים העולים של הקולנוע האירופי – פרנץ רוגובסקי ("חופש מוחלט").
ביקורות
זהו סרטו הארוך הראשון של הבמאי האיטלקי ג'אקומו אבורצזה והייתה לו התעוזה לבחור בנראטיב יוצא דופן כדי לגולל את הסיפור. הגיבור שלו אוהב מוזיקה אלקטרונית, טכנו אם אתם מתעקשים על הגדרת ז'אנר מדויקת, הקומפוזיציות המסעירות בסגנון הזה, בביצוע "ויטאליק" (פסקל ארבז-ניקולס), מלוות את הסרט.
מה שנפתח כסיפור התמודדות והישרדות לא פשוטים של אלכסיי, כדי לשפר את חייו באירופה ולקנות לעצמו מעמד, וממשיך באוסף קרבות עקובים מדם (שאת רובם לא רואים על המסך, אבל מבינים שהוא עבר חוויות טראומטיות), הופך לטריפ ויזואלי-מוזיקלי מהפנט. זה נפתח בג'ונגלים ובדלתה של נהר הניז'ר, שם נדלק אלכסיי על אודוקה והריקודים האקזוטיים שלה, והניסיון לעקוב אחריה ולרקוד איתה (כנראה שבגלגול אחר הוא היה נעשה רקדן דיסקו) הופך לו לאובססיה.
בדיוק שם הופכת עבודתה המיוחדת של הצלמת הלן לובר לפסיכדלית, כשבפסקול מלווים את ההתרחשות גם הליינים המוזיקליים הרפטיטיביים המכשפים של הטכנו. וגם אם השימוש באמצעים האמנותיים האלה לא הדבר לא בדיוק מוסבר בתסריט, הדבר הופך את הסרט למסקרן ומרתק. "מי יודע אם הזר שישן מתחת לקשת העצומה (קבר החייל האלמוני) ומוסיף את תהילתו האגדית למעשי העבר הגאים אינו הזר הזה שהפך לבנה של צרפת. לא דרך הדם שירש אלא דרך הדם ששפך". הטקסט הזה, ממורשת לגיון הזרים, יכול לסכם את דרכו של אלכסיי. פרנץ רוגובסקי בעל פני הספינקס, שנחשב לכוכב גדול בצרפת, עושה כאן תפקיד מצוין. "דיסקו בוי" הוא בהחלט סרט ביזארי ויוצא דופן בדרכו, אבל הוא מצליח להעביר חוויה אודיו-ויזואלית מרתקת. אותי סרטים כאלה מאתגרים. ממליץ לתת לו צ'אנס. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|