 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
פשע |
|
|
|
|
| |
| Killers of the Flower Moon |
רוצחי פרח הירח |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: ליאונרדו דיקפריו, רוברט דה נירו, ג`סי פלמונס, לילי גלדסטון, טנטו קרדינל, ג`ון לית`גו |
הופעה ראשונה: 2023
ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: 3 שעות ו-30 דקות
|
|
|
|
בתחילת המאה ה-20, תגליות הנפט הביאו הון לאומת אוסייג', שהפכו את תושביה בן לילה לכמה מהאנשים העשירים בעולם. עושרם של אינדיאנים אלה משך מיד בני שיח לבנים, שתמרנו, סחטו וגנבו כמה שיותר כסף תוצרת אוסייג' לפני שפנו גם לרצח. הסרט, מבוסס על סיפור אמיתי ומתואר דרך הרומן הבלתי סביר של ארנסט בורקהארט (ליאונרדו דיקפריו) ומולי קייל (לילי גלדסטון).
"רוצחי פרח הירח" הוא סאגת פשע מערבונית אפית, שבה אהבה אמיתית חוצה גבולות עם בגידה שלא תתואר. "רוצחי פרח הירח", גם בכיכובם של רוברט דה נירו וג'סי פלמונס, בוים על ידי זוכה האוסקר מרטין סקורסזה על פי תסריט מאת אריק רות' ומרטין סקורסזה, המבוסס על ספרו רב המכר של דיוויד גראן.
ביקורות
מדובר ביצירת מופת חד-פעמית, על-זמנית. לא פחות. אני מקדים לציין זאת הפעם כדי להבהיר שכל המילים שאכתוב בהמשך לא יצליחו לשקף את עוצמת החוויה של הצפייה בסרט הארוך הזה ) כמעט שלוש וחצי שעות) אבל המרשים, המסוגנן והמדויק. מזווית ההתבוננות האמריקנית, יש כאן סיפור אפי הלוכד - בחיבוק דוב אפשר לומר - את יחסי האהבה-שנאה המאוחרים שבין המתיישבים הלבנים באמריקה והילידים האנדיאנים. אירוע בארוקי באופיו שיש בו אלימות, אהבה, רצח, חמדנות ובגידה, וכל זאת בטריטוריה מסוכסכת. אפשר לומר שהאפוס הזה הוא רקוויאם לאומה האמריקנית של לפני כמאה שנה. לאורך הקריירה הארוכה והמפוארת שלו נהג סקורסזה
הסיפור – אמיתי כאמור - נפתח עם הגעת ארנסט לבית דודו וויליאם, איתו הוא מתחיל לעבוד, ובד בבד נרקם קשר רומנטי בינו ובין מולי, בת שבט הילידים. דודו, המכונה "הקינג של גבעות" האוסאג'" מעודד את הקשר הזה והוא יודע למה. לדבריו, יש לו קשר מצוין איתם, עם אנשי השמורה. "הם האנשים הכי טובים, הכי נדיבים והכי יפים על אדמת האלוהים", הוא מסביר בוקהרסט. הייל הוא אדם ערמומי ומניפולטיבי, כוחני ואכזר, שיודע, באמצעים ורבליים ואחרים (אם צריך), פשוטים, מתוחכמים ואגרסיביים כאחד, איך למשוך בחוטים, למתוח ולהרפות ככל שיצטרך לתועלתו האישית האנוכית. הטוויסט הדי מוקדם בעלילה מתרחש כשמתברר שלא מעט מבנות ומבני האוסאג' נרצחים או מוצאים את מותם באופן מסתורי בנסיבות לא טבעיות, חלקם עקב הרעלות. וחקירות האירועים האלה – אם הן בכלל מתנהלות – לא מעלות דבר. השאלה היא מה הקשר שיש להייל ולבוקהרט לעניין.
האופן שבו מגולל הבמאי את העלילה מרתק, כתמיד. יש בסרט את אותה אנרגיה איטנסיבית שמאפיינת כמעט תמיד את עבודותיו, שחזור תקופה מהפנט, סצנות עשירות ועמוסות כשצריך וגם קטנות ואינטימיות, בהתאם למתבקש מהתסריט. צלם הסרט, המכסיקני רודריגו פריאטו ("בבל", "ארגו", "הזאב מוול סטריט") מרכיב פנורמה פואטית רגישה, רחבת יריעה, המכילה מסצנות גדולות ועד צילומי פנים אינטימיים, בעלי אווירה. אי אפשר לשכוח את הסצנה בפתיחת הסרט בה מתגלה באר הנפט ואנשי השמורה נראים כסילואטות בעודם רוקדים בסלואו-מושן מול זרמי הנפט הבוקעים מן האדמה. ולכך צריך להוסיף את מוזיקת הבלו-גראס הנהדרת של רובי רוברטסון, חבר "הלהקה", שסקורסזה יצר עליה סרט דוקומנטרי מעורר השראה, "הוואלס האחרון". רוברטסון הלך לעולמו באוגוסט השנה וסקורסזה, שעבד איתו לא מעט לאורך הקריירה, מקדיש לו את הסרט.
סקורסזה בן ה-81 מנסה כאן את כוחו לראשונה במערבון, בעצם סוג של, כשבמקביל הוא משוטט בטריטוריות אותן הוא מכיר היטב: עולם הפשע, פרוטקשן, גניבות, הברחות, מעשי אלימות, הימורים, סמים, זנות ומה לא. אבל כל זה לא קורה כשברקע רחובות ניו-יורק של הסבנטיז, כור מחצבתו של הבמאי הנודע, אלא שכאן אלה הן ערבות אוקלהומה של שנות ה-20. הבמאי היה בראשית דרכו היה אחד מששת עורכי סרטו הדוקומנטרי של מייקל וודלי "וודסטוק", ואת הקולגה שלו לעריכה שם, תלמה שונמייקר, הפך לעורכת הקבועה שלו, החתומה גם על "רוצחי פרח הירח". הסרט הזה עומד ללא ספק בשורה אחת עם יצירותיו הגדולות ביותר, "נהג מונית" ו"השור הזועם".
סקורסזה נגע גם בעבר לא אחת בפרקים בהיסטוריה של ארצות הברית. למשל, בסרט "הטייס" (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|