סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2021 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
פסטיבל הג`אז באילת
 
פסטיבל הג'אז באילת 2018 - אמנים ישראלים
 
 
 
תמונות היכן ומתי

מתי כספי והביג בנד של אייל וילנר ( הפקת מקור )
ג ' אז הו בי די בם בם
26.8 | יום ראשון | 23:15 |  New Port Arena  
בהפקה מיוחדת לפסטיבל הג'אז נפגש מתי כספי, אחד המוזיקאים והזמרים המוערכים והאהובים בישראל, אבן דרך בתרבות העברית, עם קלאסיקה חיה ובועטת של ג'אז, הרכב הביג בנד של אייל וילנר. כספי נולד לפני 68 שנה בקיבוץ חניתה ומגיל צעיר גילה נטיות מוזיקליות, "בגן הייתי מבלה שעות בישיבה על ארגז הכביסה המלוכלכת, דופק עליו לפי קצב ושר שירים".

הוא התחיל לנגן בגיל חמש וחצי בחלילית, מנדולינה ומפוחית, ובגיל עשר התיישב ליד הפסנתר. בגיל 16 הגיע לתחרות כישרונות צעירים בקול ישראל, ואת שירו הראשון מעל תקליט הקליט כבר בגיל 17. בשירות הצבאי בלהקת פיקוד דרום החל לבלוט גם כמלחין ומנהל מוזיקלי. כמה ימים לאחר השחרור קיבל כספי טלפון מהזמר אריק איינשטיין, ששמע לחן שלו והציע לו להיפגש. איינשטיין שמע את השיר ואמר לו "למה שלא תקליט את זה בעצמך? אתה שר את זה מצוין, יותר טוב ממה שאני יכול". וכאן החל כספי לראשונה לחשוב שהוא יכול גם לשיר.

בקריירה של חמישה עשורים היה כספי לאחד היוצרים המקוריים והאהובים בישראל, שיש מי שמגדירים את ייחודיותו בשילוב בין גאונות טכנית ואמת פנימית. הוא הוציא יותר מ-20 אלבומי סולו, שבעה אלבומי אוסף, ותשעה אלבומים בהרכבים, וכיוצר ומעבד הפיק 69 אלבומים לאמנים אחרים.

לכספי יש מתודולוגיה של עיבוד מוזיקלי שנלמדת באקדמיות למוזיקה, והמוזיקולוגית ציפי פליישר, שחקרה וניתחה את יצירותיו ואת עולמו ההרמוני העשיר, הגיעה למסקנה שהוא המציא שפה חדשה לגמרי משלו, והעמידה אותו בקו אחד עם באך וגרשווין. המוזיקליות העשירה הזאת מתאימה במיוחד למפגש עם ג'אז ועל אחת כמה וכמה עם ביג בנד. את ההרכב מוביל אייל וילנר, נגן סקסופון, חליל וקלרינט וגם מלחין, מעבד ומנצח, הוא אחד הקולות החשובים בסצינת הביג בנד החדשה בניו יורק. הביג בנד שלו הוציא שלושה אלבומים שזכו לביקורות נלהבות ועמדו בראש מצעדי הג'אז בתחנות הרדיו בארצות הברית וקנדה, והוא מופיע בקביעות במועדונים הנחשבים בניו יורק, ובבמת הקיץ של הסנטרל פארק.

העיבודים המקוריים יעניקו פרשנות והתבוננת מחודשת לשיריו האהובים של כספי, שמאמין בחופש היצירה ונותן למוזיקה לחיות את חייה: "אין לי שליטה על היצירה", הוא קובע. "השיר נולד כולו במקצב שלו. אין החלטות מוקדמות מה להלביש על השיר. אם הוא נולד ג'ינג'י, הוא כזה מההתחלה".
 
מתי כספי - שירה פסנתר, אייל וילנר - ניצוח והפקה, אנתוני סיסון - חצוצרות ופלוגלהורן, גרגורי ריבקין - חצוצרה, יובל שפירא - חצוצרה, אסא קוק - חצוצרה, עודד מאיר - טרומבון, יונתן וולצ׳וק - טרומבון, יונתן פלד - טרומבון, עופר שפירא - סקסופון אלט, חליל וקלרינט, יונתן כהן - סקסופון טנור וחליל, יובל טבצ׳ניק - סקסופון בריטון, דניאל רותם – סקספון טנור, עידו זלזניק - פסנתר, ברק מורי - קונטרה בס, יובל וילנר - גיטרה, יונתן רוזן - תופים.


מתי כספי, צילום: עומר מסינגר



Keep It Real (הפקת מקור)
מנגנים ג'אז, עושים היפ הופ
27.8 | יום שני | 21:45 | New Port Arena
שתי סצנות מוזיקליות מבעבעות, ההיפ הופ העברי, והג'אז הישראלי, עולות לבמה אחת במפגש פסגה מיוחד לפסטיבל הג'אז. לג'אז ולהיפ הופ יש הרבה מן המשותף. בתחילת שנות התשעים הדגים קולקטיב הג'אז-ראפ US3, כיצד "קנטלופ איילנד" של הרבי הנקוק, סטנדרט משנות השישים, הוא בסיס מושלם למפגש פאנקי בין גרוב וג'אז. המפגש טבעי ועמוק, נעוץ בתוך הקוד הגנטי של שתי הסוגות, והערב הזה מבקש ליצור מפגש דומה, בין יוצרים ישראלים מובילים משני צידי המשוואה.

ארבעה אמנים מייצגים את סצנת ההיפ הופ המקומית הגועשת, שמדי כמה שנים עוברת רענון שורות וחידוד רלבנטיות, ויש לה קהל נאמן ואוהד. שאנן סטריט, שהוא גם מנהל אמנותי שותף של הערב, הוא זמר ויוצר המוביל את להקת הדג נחש יותר מעשרים שנה, ומשלב מוזיקה עם אמירות חברתיות חד משמעיות. קרולינה, זמרת ויוצרת עם נשמה ענקית וגרוב מדויק, גרפה מחמאות גם בארצות הברית, מולדת ההיפ הופ. טונה הוא ראפר ביקורתי וחריף ואחד הנציגים הבולטים של ההיפ הופ העברי העכשווי. נצ'י נצ' משלב רגישות בועטת וגישה אמיתית ובלתי מתפשרת, החודרת ללבבות של רבים. לרביעייה האקלקטית הזאת מצטרפת שישיית ג'אז, יחד יבצעו חומרים של יוצרי ההיפ הופ בסטנדרטים של ג'אז, בעיבודים גרוביים במיוחד.

כשמדברים על ניתוץ מסגרות, פריצה לטריטוריות חדשות, שאר רוח, חדשנות ויכולת אלתור, מתכוונים פעמים רבות לג'אז. אך כל אלה הן גם תכונות מהותיות של ההיפ הופ. מעניין מה יקרה כשהשניים ייפגשו על במה אחת. סביר שנקבל קסם חד פעמי, כמו מה שקורה כאשר קרובי משפחה אוהבים, המתגוררים בארצות רחוקות, נפגשים אחת לאיזה זמן ונופלים זה לזרועות זה בשמחה.
 
שאנן סטריט, קרולינה, טונה, נצ'י נצ' - שירה, חגי אמיר - סקסופון, מורן בראון - טרומבון, הילל סאלם - חצוצרה, הוד מושנוב - קלידים, אמיר ברסלר - תופים.


נצ'י נצ', צילום: ארתור לנדה



קצת אחרת
שלמה גרוניך, שם טוב לוי, שלמה יידוב
26.8 | יום ראשון | 21:15 |  Red Note Club
"אנחנו עולים על במה לא מפני שאנו זמרים או אפילו נגנים, אלא בעיקר משום שאנו יוצרים. המוטיבציה העיקרית היא היצירה", במילים אלו תיאר שלמה גרוניך את הרעיון שמאחורי "קצת אחרת", הרכב רוק מתקדם ישראלי, שבשנת 1974 יצא במופע ובאלבום בכורה באותו שם. שלושת המוזיקאים הצעירים היו גרוניך, ולצידו שם טוב לוי ושלמה יידוב, והתקופה היתה השנה המרה והסוערת שלאחר מלחמת יום כיפור. 44 שנים חלפו, וקצת אחרת הם קלאסיקה ישראלית, עם יצירות אהובות ובלתי נשכחות כמו "הנסיך הקטן", "שניים סינים", "שיר בין ערביים" ועוד.

היצירתיות והרב גוניות אכן בולטות בכל שנייה של האלבום המרענן, עם מקוריות חסרת פשרות, חופש אמנותי והומור בריא. התמהיל של קצת אחרת כולל אלתור, מוטיבים של פארודיה ואנרכיה, שירים וקטעים כליים. זה רוק שבנוי גם מג'אז, ממוזיקה ערבית וממוטיבים א-טונליים, רוק שמשלב גיטרה חשמלית וכינורות, קלידים ומחיאות כף, ועבודה קולית עם הרמוניות מורכבות ותעלולי קונטרפונקט. יש כאן השפעות של פרנק זאפה, החיפושיות, צ'יק קוריאה, וגם מוזיקה חסידית וסינית, מחזות זמר אמריקאיים ושירת אקפלה בארוקית. יחסית למוזיקה של תעשיית הבידור, של הלהקות הצבאיות ושל להקות כמו כוורת, קצת אחרת רצו באמת להיות קצת אחרים, להיות אנטיתזה לרוח התקופה. ההרכב התפרק לאחר שנה וקצת, באמצע 1975, כשגרוניך עזב את הארץ.

לאילת הם מגיעים עם מופע האיחוד שלהם, שעלה השנה, וכולל את שירי ההרכב וגם שירים אהובים של שלושת המוזיקאים. המפגש המחודש בין היוצרים של קצת אחרת הוא מסע משותף במשעולי דרך מוזיקלית עשירה ומסקרנת.
 
שלמה גרוניך - פסנתר, שירה, שלמה יידוב - גיטרה, שירה, שם טוב לוי - חליל, שירה.


קצת אחרת, צילום: יוסי אורבך



עומר אביטל קאנטר
חאפלה של ג'אז בכמה שפות
27.8 | יום שני | 00:45 | Red Note Club
קאנטר היא חמישיית החלומות של עומר אביטל. לפני שנתיים, חיבר אליו הבסיסט הווירטואוז והמלחין הישראלי ארבעה נגנים ישראלים צעירים, ומאותו רגע נוצר הקסם וחלומות החלו להתגשם במציאות. אביטל בן ה-47, מאסטר של גרוב ונשמה, חי ויוצר ג'אז בניו יורק מתחילת שנות ה-90, ומצליח ליצור שילובים מוזיקליים מקוריים ומקסימים, כמו גם שילובים בין בני אדם. שורשי הקשרים שבין חברי החמישייה נטועים עמוק ורחוק, מישראל ועד שכונת בדפורד סטויווסנט שבברוקלין, ניו יורק, שבה חיים כולם. כולם למדו בתיכון תלמה ילין, והקריירות שלהם הצטלבו פעמים רבות. כגולים ישראלים בניו יורק הם גם נפגשו הרבה אצל עומר במטבח.

יחידת הג'אז החדשה מברוקלין מנגנת חומרים שהלחין אביטל לאורך השנים, ושמביעים אוצר מילים קצבי והרמוני הנטוע ביסודות הג'אז של המאה העשרים וה-21 ושמאמץ גישה פוליפונית של ריבוי שפות מוזיקלי. אביטל הוא מלחין של רעיונות צליל המחברים בין מסורתי למודרני, בין לוקאלי לגלובלי.

כמי שגדל בישראל של שנות השבעים, לאימא מתימן ואבא ממרוקו, היה מוקף אביטל מגיל צעיר בנוף המוזיקלי הישראלי והוא יוצר מנגינות אליהן מחלחל כל השפע האפשרי שיש בישראל: גרובים צפון אפריקאיים, סולמות מזרח תיכוניים, שירי עם ישראלים, מוזיקה תימנית, מוזיקה קלאסית מערבית ועוד.

כשחברי קאנטר מאלתרים סביב הלחנים של אביטל, מתגבשת, בדרך מיידית וכמעט על-טבעית, סולידריות שלא תיאמן. נראה שמה שמחזיק אותם הוא קשר מיוחד, קשר שהוא הרבה מעבר לביצוע של תווים ולשחרור בסולואים. 
 
עומר אביטל - בס, עופרי נחמיה - תופים, אסף יוריה - סקסופון טנור, סקסופון סופרן, אלכסנדר לוין - סקסופון טנור, עדן לדין - פסנתר.


עומר אביטל קאנטר, צילום: דן בלילטי



עומרי מור "It's About Time!"
פסנתרן הג'אז הישראלי-בינלאומי
27.8 | יום שני | 19:15 | New Port Arena
הוא מופיע מאז שהיה בן 14 ונחשב לאחד מפסנתרני הג'אז הטובים בישראל (ויש אומרים שגם מחוצה לה), מנגן ומקליט לצד מוזיקאים אחרים כבר 17 שנים (ביניהם: אבישי כהן, עומר אביטל, ברי סחרוף, שלמה בר ועוד) ומוביל הרכב משלו כבר מעל ל-10 שנים. בגיל 34 מוציא עומרי מור אלבום ראשון בלייבל הצרפתי Na?ve בשם המתבקש It's About Time !"".

מור הירושלמי התוודע למוזיקה אנדלוסית כבר מגיל 14 דרך הזמר ונגן העוד נינו ביטון שהיה אחד משלושת המורים ומקורות הידע אליהם צלל מור כבר בגיל צעיר. בנוסף לביטון היו אלה הסקסופוניסט ארני לורנס (ג'אז) ופרופ' בנימין אורן (מוזיקה קלאסית). שלושת אלה יחד סקרנות מוזיקלית גדולה והמקצב הפנימי של מור, הם שעיצבו את המוזיקה שהוא עושה היום.

האלבום "! "It's about time הוא פרי שיתוף פעולה בין עומרי והמתופף האלגיראי כרים זיאד, אחד המובילים בעולם בכל הנוגע לשילוב של ג'אז עם מוזיקה צפון אפריקאית. מור שהתחיל כמעריץ של זיאד יצר איתו קשר כבר לפני שנים אחדות דרך הפייסבוק. הידידות שנרקמה בין השניים הובילה את זיאד להזמין את עומרי לנגן איתו במספר פסטיבלים במרוקו. בהמשך היה זה עומרי שהזמין את זיאד להשתתף בפסטיבל 'מקודשת' בירושלים, שיתוף פעולה שלא יצא לפועל בסופו של דבר בעקבות איומים על חייו של זיאד ומשפחתו.

הקשר ביניהם פורח באלבום החדש שהוא סיכום מסע מוזיקלי שעשה מור עד לתקופה זו והוא עוסק בשילוב בין ג'אז ומוזיקה צפון אפריקאית ובמיוחד אלג'יר ומרוקו. מוזיקאי משמעותי נוסף (וגאווה ישראלית) שתרומתו לאלבום היא רבת משמעות הוא הבסיסט הישראלי אבישי כהן, שהיכרותו המוקדמת עם מור (שמנגן לעיתים בהרכב שלו בהופעותיו הרבות בחו"ל) ובקיאותו במקצבים האפרו-לטיניים השתלבו נפלא מהרגע הראשון עם הנגינה של המתופף האלג'יראי כרים זיאד. 
 
עמרי מור - פסנתר, גלעד אברו - קונטרבס, אמיר ברסלר - תופים, אלעד לוי - כינור.


עומרי מור, צילום: יוסי צבקר




מוסטאנג
כאוס. יצירה. שירה. רוק'נ'רול
28.8 | יום שלישי | 21:15 | Red Note Club
להקת האולסטארז החדשה המורכבת מהכישרונות הגדולים ביותר בארץ. מוסטאנג הם מיכה שטרית, פטריק סבג, רע מוכיח, רון בונקר, אדם שפלן ורועי חסן.

חבורה של כישרונות שהתגבשה לחבורה שיוצרת ביחד יצירה עצמאית חסרת פשרות, בתשוקה גדולה ואנרגיות גבוהות, ודוהרת ביחד במרחב הפתוח. שני סינגלים של הלהקה:  ״המחר״ ובדידותו של המלאך" היוו את נקודת הפתיחה של המסע ועוררו עניין והולידו המון ביקורות משתאות.

בימים אלו הלהקה מסיימת את העבודה על אלבום ראשון באולפן בין תל אביב לניו יורק. אחרי שהתארחו במופע של מיכה שטרית בשוני, הגיע הזמן של מוסטאנג להסתער על הבמות.
 
פטריק סבג - קלידים סמפלר ושירה, מיכה שטרית - שירה, רע מוכיח - תופים, אדם שפלן - בס, רון בונקר - גיטרות, רועי חסן - שירה.


מוסטאנג, תמונת יחסי ציבור



דן ארן ורביעיית ניו יורק
מנגן את כל הסגנונות שבעולם
 27.8 | יום שני |  21:15 | Red Note Club
"נגן עם כמה שיותר אנשים, ובכמה שיותר סגנונות של מוזיקה", זאת היתה העצה החכמה שהעניק הפסנתרן הארי וויטאקר למתופף הישראלי דן ארן. "היה לי העונג לעבוד איתו יותר מעשר שנים", נזכר ארן, "ואני אסיר תודה לעצה הזאת. באלבום שלי ועם הרביעייה אני מנסה להחיות את הרוח הזאת ולהיות פתוח למוזיקה מכל הסוגים".

דן ארן הוא שחקן פעיל בסצנה של הג'אז הישראלי בניו יורק, ועם הרביעייה הניו יורקית שלו הוא משלב בין ג'אז מסורתי של סטנדרטים, לחנים מקוריים והשפעות לטיניות של מקצבים אפרו קובניים. הוא בן 41, חי ועובד בניו יורק מגיל 23 והתחיל לנגן בגיל 11. "תמיד נמשכתי לכלי הקשה. אימא שלי קנתה לי משטח אימון בגיל 11, ולאחר שנה של שיעורים שבועיים, קיבלתי את סט התופים הראשון". הוא למד בתיכון לאמנויות רובין, וכנער התחיל לנגן בסשנים מקומיים קטנים בירושלים. הגיטריסט עמוס הופמן הזמין אותו לנגן איתו והוא הכיר גם את אבישי כהן הבסיסט, שאיתו ניגן באופן קבוע בירושלים ודרכו נחשף לעולם מוזיקלי חדש של מקצבים וצבעים.

בניו יורק למד ארן בניו סקול, ועד מהרה נהיה מתופף מבוקש ועבד בין היתר עם ג'ו מגנרלי, נטלי מרצ'נט, עומר אביטל, אבישי כהן, מייקל ארנלה דרים לנד אורקסטרה, להקת ניק המפטון, סטייסי קנט, קווין מהגוני, סטיב אש, הארי וויטאקר ועוד.

בנוסף הוא ביסס עצמו ככותב וכמוביל הרכב, והשנה צפוי לצאת אלבום שני לרביעייה שלו, איתה הוא מגיע לאילת. החברים ברביעייה הם גם חברים טובים של שנים רבות. איתי קריס וארן מנגנים יחד 20 שנה, מאז הכירו בירושלים, את אדם בירנבאום הוא מעיר יותר מעשר שנים, וברק מורי הוא מהחברים הטובים ביותר שלו.

בעירוב סגנונות ייחודי המותך לכדי הדבר הזה שנקרא ניו יורק ג'אז, אפשר לשמוע מוזיקה מאת אורנט קולמן וקול פורטר לצד שיר תימני, או נגינה על כלי הקשה מסורתי כמו דומבק, ובקטע הבא על סט תופים עם מברשות. הג'אז המודרני והניו יורקי של ארן נע בחופשיות מפרוגרסיב לפיוז'ן אתני ועד ניאו בופ. בתוספת דמיון פורה, עומק ומרחב נשימה, ונגינה ישירה ומלאת הבעה, המוזיקה שנוצרת כאן היא צורה רב ממדית של תקשורת. 
 
איתי קריס - חליל, אדם בירנבאום - פסנתר, ברק מורי - בס, דן ארן - תופים.


דן ארן, תמונת יחסי ציבור




לוסיל קרו
מסיבת סיום עם הגרוב המסעיר ביותר בעיר
28.8 | יום שלישי | 00:30 | Red Note Club
לוסיל קרו, הצוות של לוסיל, הוא קולקטיב גרוב בינלאומי תוצרת ישראל, שפירושו להקה שנוסעת הרבה בעולם ומקפיצה ומרימה המונים. חבורה של מופיעים מבשלת כאן במיומנות שלם הגדול מסך חלקיו. מיזוג היפ הופי של פאנק, סול, ג'אז, ראפ ובלוז, וגם רוק ומוזיקה בלקנית וערבית, יוצר תערובת גרובית מופלאה, ריקודית, מסיבתית, מנענעת ראשים ומקפיצת ישבנים.

הרעיון להרכב נולד לפני שבע שנים אצל ישגב דותן, מפיק, זמר ונגן גיטרה, שרצה לעשות מוזיקה והתחבר למתופף יוסי עדי. הם אספו סביבם חומרים נוספים שמהם בונים גרוב: בס, חצוצרה, סקסופון, סמפולים ותכנות, וכמובן קולות מזמרים משובחים. הזמר שלהם, ג'ואל קובינגטון, הוא אמן היפ הופ אמריקאי שהגיע לטיול בישראל, התאהב והחליט להישאר; והזמרת היא גל דה פז, עילוי ווקאלי שרבים בתעשייה משווים לג'ניס ג'ופלין. לפעמים אנשים חושבים שגל הזמרת היא לוסיל, אבל לא. לוסיל היתה פעם חברה של דותן, ובנוסף לוסיל הוא שם עם משקל ונפח בתולדות המוזיקה: השיר של ליטל ריצ'רד, הגיטרה של בי.בי קינג, רעייתו הרביעית והאחרונה של לואי ארמסטרונג, כולן היו לוסיל.

עד היום הוציא הקרו שלושה מיני-אלבומים ואלבום אחד באורך מלא. הם עבדו עם אסתר רדא שגם היתה הזמרת הראשונה של ההרכב, רד בנד, נצ'י נצ', עמרי גליקמן מלהקת התקווה 6, גיא מזיג, עדי אולמנסקי ועוד רבים וטובים. הם זוכים להצלחה באירופה, ואת קיץ 2017 בילו הלוסילים במטוסים ובאוטובוסים, כאשר בחודשיים וחצי נתנו עשרות הופעות, לקהל של יותר מ-200 אלף בתשע מדינות, ובמיטב הפסטיבלים בצרפת, גרמניה, רוסיה ועוד.

לאחר הקיץ המדהים והעמוס, חזרו לארץ והשלימו את העבודה על מיני-אלבום חדש בשם "Respect the Dawn", שם שמבטא תחושה של זריחה בראשיתו של יום, שינוי תפישה, והערכה להתחלות חדשות. גם בקיץ 2018 יעבדו הדרכונים קשה, והקרו יבלה בדרכים בסיבוב אירופי נוסף, שבו הם צפויים לחלוק במות עם שמות כמו סטינג, מאנו צ'או, ג'יין הצרפתייה ועוד. בכלל, לוסיל מכוונים גבוה ובינלאומי מתחילת הדרך. 
 
ישגב דותן - גיטרה, שירה, יוסי עדי - תופים, גל דה פז, ג'ואל קובינגטון - שירה, אילן אדירי - סקסופון, ברק הנר - חצוצרה, רועי פרדני - בס.


לוסיל קרו, צילום: גאיה סעדון



דן מאיו
הופעת סולו מיוחדת
28.8 | יום שלישי | 19:15 | Red Note Club
דן מאיו (ישראל, 1990) הוא מוזיקאי, מפיק ומתופף בינלאומי, מהייחודיים והמרעננים בעולם. דן מאיו הוא חבר בלהקת TATRAN - טריו אינסטרומנטלי מהפופולריים והבולטים בישראל, שזכו בשנים האחרונות להצלחה בכל רחבי הגלובוס. בשנה שעברה, דן הועמד לתואר "המתופף החדש הטוב ביותר בעולם" וכונה "הכישרון החדש החם ביותר" על ידי המגזין MusicRadar, וזכה במקום הראשון, הודות למעריציו המסורים מכל רחבי העולם.

דן שיתף פעולה עם מגוון רחב של להקות ומוזיקאים (אסתר רדא, קרולינה, פאנקנשטיין, רביד כחלני), אך בעיקר עם הלהקה המרכזית שלו - TATRAN. לאחרונה דן הוציא לאור מספר אלבומים אקספרימנטליים עם יחזקאל רז (DY - Zu) ועם תמוז דקל (dema - love). בשנתיים האחרונות, דן מאיו התפוצץ כתופעת אינטרנט (מיליוני צפיות ועשרות אלפי עוקבים), מה שהוביל אותו לחוזי חסות עם ענקיות התופים A&F Drums, Meinl Cymbals ו- Vic Firth.

כיום, לצד עבודתו עם TATRAN ופרויקטים אחרים, דן עובד על אלבום הסולו הראשון שלו, ומופע סולו חדש. אלבום אלקטרוני שנכתב והופק על ידי דן, המשלב נגינת תופים חיה, בסגנון שנע בין דאנס, ג'אנגל, Big Beats, ג'אז, ואמביאנט.

דן מאיו - תופים.


דן מאיו, צילום: Gaya's Photos



רביעיית גרגורי ריבקין
חצוצרה עם גישה
27.8 | יום שני | 20:00 | Red Note Club
ממוסקבה דרך תל אביב ועד ניו יורק, מסלול חייו של החצוצרן גריגורי ריבקין זרוע בצלילים. הוא התחיל את דרכו במוסקבה כתלמיד פסנתר, אך לאחר שהקשיב להקלטות של לואיס ארמסטרונג וטעם את טעם הג'אז, החל ללמוד חצוצרה ולשאוף לנגן ג'אז על חצוצרה באופן מקצועי. עדיין, בעצת מוריו ואמו שהיא פסנתרנית ומורה לנגינה, התמקד בביצוע של מוזיקה קלאסית כדי לפתח כישורים מקצועיים, שהם בסיס הכרחי בצעדים הראשונים לקראת ג'אז. בברית המועצות הצליח להאזין לרשימה המוגבלת של הג'אז המותר, עם אמנים כמו ארמסטרונג, דיזי גילספי, מיילס דיוויס ואלה פיצג'רלד שמהם ספג את ההשפעות הראשונות. בין 1990 ל-2000 חי גרגורי בישראל, למד בתיכון רובין לאמנויות בירושלים ועוד שנתיים באקדמיה למוזיקה, והחל לשלב את הקלאסי עם הג'אז.

הגיטריסט סטיב פסקוף ונגן הסקסופון בוריס גאמר היו מורי הג'אז שלו, וריבקין זכה בשנים אלו בתחרויות בחצוצרה קלאסית ואף קיבל את מלגת קרן אמריקה ישראל לתרבות כנגן ג'אז וקלאסי במשך תשע שנים רצופות. בתקופה זו אף סיים דיפלומת אמן בקונסרבטוריון הלאומי בפריז, צרפת, כחצוצרן קלאסי. כאשר בימים התמקצע בנגינה הקלאסית, בלילות יצא להופיע במועדוני הג'אז של פריז, תוך שהוא נפגש ומכיר נגני ג'אז מרחבי העולם.
בשנת 2000 יצא ריבקין לארצות הברית והמטרה הפעם היתה לימודי הג'אז, אחת ולתמיד. הוא השתלב עד מהרה בסצנת הג'אז של התפוח הגדול, סיים תואר ראשון בניו סקול ועליו הוסיף תואר באוניברסיטת רוטג'רס בניוארק, ניו ג'רזי. עבודות הביג בנד שלו כוללות את התזמורת לזכרו של ריי צ'ארלס, הביג בנד של טושיקו אקיושי, מינגוס ביג בנד, ברוקלין ביג בנד, התזמורת של דיוק אלינגטון, והביג בנד של ססיל במערב מחוז אורנג' בניו ג'רזי. חיבור עם סוכנויות האמנים פרסטיז' וארואיקה אפשר לו להופיע כסולן על במת קרנגי הול. כמו כן הוא הופיע כסולן ומלווה כמעט בכל מועדון ג'אז בניו יורק ועבד עם רבים וטובים.

לאילת מגיע ריבקין עם רביעיית גישה מסוימת, "A Certain Attitude", כשם האלבום שהקליטו, בהשראת קטע של פסנתרן הג'אז האמריקאי ג'יימס וויליאמס. המוזיקה היא בסגנון הארד-בופ חם שמתובל בהרמוניות ומנגינות חריפות. הביצוע מודרני, אך שומר על הרוח האותנטית של המוזיקה השחורה. ריבקין והרביעייה שלו פועלים מתוך מסירות ואהבה למוזיקה של מלחיני ההארד בופ כמו מלגרו מילר, דונלד בראון, וודי שואו וההרכב מתמחה בביצוע יצירות של מלחינים אלו, לצד יצירות מקוריות של החברים. 

גרגורי ריבקין - חצוצרה, טוני פנצ'לא - פסנתר, אורן הרדי - בס, גידו מאי - תופים.


גרגורי ריבקין, צילום: פטר ויס



מחיר עיר שם האולם שעה יום תאריך

 
תגובת גולשים (0 תגובות)  
הוסף תגובה   לכל התגובות

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע