|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימוי: דניאל הנריקס הפקה: בנג`מין אווילה, מקסימילאנו דוביס |
הופעה ראשונה: 2018 ארץ מקור: ארגנטינה
משך הופעה: 87 דקות
|
|
|
|
צילום הוא סוג של נרטיב וצריכים להיות בו חלקי המשפט הדקדוקי – נושא, מושא, פועל וכו', מסביר קרלוס בוש, הצלם הארגנטינאי שעומד בלב הסרט. בוש מחפש עכשיו את חלקי המשפט של הצילום העכשווי שלו. הוא היה פעם צלם עיתונות מהולל, ועכשיו הוא מחפש את השלב הבא ביצירה הצילומית שלו.
32 שנה, עד 2007, הוא חי מחוץ לארגנטינה, ואת החוויה הספרדית שלו הוא מביא בתערוכה במרכז תרבות אליה הוא נוסע בחשש גדול שרק קומץ אנשים יבואו לפתיחה. זוהי רק הדגמה קטנה ואנושית לעניין שמעסיק אותו ללא הרף – מקומו בעולם עם הזדקנותו, ומטרתו כיוצר עכשיו, כשהוא כבר לא מתעד את העולם. הוא עובד על סדרה שבה הוא מתכוון לשקף את כל פחדיו הקמאיים – מבית סוהר, דרך אלצהיימר ועד עוני ומוות – ויושרו האנושי והאמנותי ממחיש עד כמה יצירה אמיתית היא תהליך חיפוש שלעולם לא נגמר.
ספרדית, תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|