לוקאס דבארג הוא פסנתרן צרפתי צעיר, כיום גם מצליח מאוד ומנגן בכל העולם. דרכו אל קריירת הפסנתרנות הייתה לא ממש רגילה, כיוון שלא מדובר באחד מאותם הילדים שגילו כישרון גדול והתמידו בנגינה ובדרך איבדו את הילדות. הוא החל לנגן רק בגיל 11, ובגיל 15 עשה הפסקה של די הרבה שנים, כי מצא עצמו נמשך אל מקצועות אחרים, בראש וראשונה אל הספרות.
הוא שב אל הפסנתר בעידודו של חבר קרוב, מרטן מיראבל, אחרי לילות של שתייה, עישון ודיונים על ספרות, קולנוע ומוזיקה, השתכנע שעליו לחזור ולנגן. הסרט מלווה אותו שנה בחייו, ובאופן טבעי הבמאי הוא אותו חבר, מרטן. בשנה ההיא הוא התכונן אל תחרות הפסנתר על שם צ'ייקובסקי, אחת החשובות בעולם, והסרט מלווה אותו בנגינתו, אך גם מביא דיוקן של הפסנתרן כאינטלקטואל צעיר, העסוק כל הזמן בהבנת מהות היצירה, החברות, האינטראקציה, ההצלחה, והחיים עצמם.