סיפור חייו של הצ'לן, הפסנתרן והמנצח, מסטיסלאב רוסטרופוביץ' (סלאבה בפי ידידיו), אהבת האדם שבו ואהבת הקהל אליו. הוא נולד בבאקו (אז חלק מברית המועצות) ב-1927, בן למשפחה מוזיקלית, ולמד אצל אביו מגיל 8 עד 14. למרות שניגן גם פסנתר, הצ'לו הפך לכלי המרכזי שלו וכשרונו המדהים התגלה גם ביכולתו ללמוד בעל פה כל יצירה שניגן. בני משפחתו, קולגות, מוסיקאים וחברים מספרים על האיש האהוב מאוד, שהיה אמביציוזי, צנוע, מצחיק, תמים ואוהב חיים. בהיותו חבר של סולז'ניצין הוא נתן לו מקלט בביתו, מה שעלה לו בגינוי רשמי ובסופו של דבר בשלילת אזרחותו. ב-1974 התיישב בארה"ב ושנים רבות היה המנצח של התזמורת הלאומית בוושינגטון.

הסרט מביא קטעי ארכיון רבים, כולל קטעים מוזיקליים וראיונות, ומצייר דמות של מוסיקאי, שידע למצוא את מקומו בכל מקום בעולם, אך חש אושר גדול כשקיבל בחזרה את אזרחותו ב-1990, ושב לחיות במוסקבה עד סוף חייו ב-2007.