עיגול. משולש. קו. כוכב. מצולע. מרובע. משושה. משובע. מנסרה. קובייה. מלבן. תיבה. מישור. ישר. נקודה. וצורה מס' 16. צורה מס' 16 היא עבודת מחול לשלושה רקדנים ועפיפון או ריקוד לשני זוגות בסדרה של אלף התחלות, ריקוד שחייב את חייו להוקטו ומריקו, ליוהאנס מהמאה ה-19, ליוהאנס מהמאה ה-21, לגלן (לעזאזל המשקל), לרולנד לנימה וליוסף מבודפשט, לאהבה, לשנאה, לילד פלא, למפלצת הגשם, לרוח רפאים, לנערות ולנערים, התמוטטות עצבים, לאגרטל עם פרחים, לפיל מזוקן וגמל ששוחה באגם. צורה מס' 16 היא עבודה לצופה היחיד שקובע את גורלה, ואם זה בכלל ריקוד.

מוזיקה: יוהנס ברהמס 4 בלדות אופוס 10, פסנתר, גלן גולד; הגשש החיוור – מים לדויד המלך; Tango Konig, Juan Llossas


רועי אסף, נולד ב-1982 וגדל במושב שדה משה שבחבל לכיש. בגיל 5 שבר את השן הקדמית כשניסה לעשות פירואט ובמקום סיים על הפרצוף, בגיל 6 קיבל נעלי סטפס והחל מידי ערב לתופף על משטח הבטון כשהשכנה במעלה הגבעה משקיפה עליו מחלון ביתה. בין השנים 1990-1996 הוא החל להופיע עם מופע הסולו הראשון שלו באירועים משפחתיים שהתקיימו בירושלים. ב 1997 כשהיה תלמיד כיתה י׳ בבית ספר שלאון בקרית גת, נכח במופע בוקר של אנסמבל בת שבע וחש עמוקות שהוא רוצה לרקוד עוד ועוד. בגיל 16 פגש את רגבה גלבוע, מובילת דרך, אוהבת תנועה, מאמינה באדם, בפולקסווגן האדומה שלה הם בילו יחד שעות רבות בדרך לעוד סדנא, לעוד מופע ולעוד מסיבה פרועה. שנתיים לאחר מכן התגייס לצה״ל (לא נקודה לגאווה אבל עובדה שאין להתכחש לה), ועם קסדה, אפוד, ואם 16 ביד רקד לאורך משמרות בשאנור ובהורדיון. ב 2004 הוא עטה לראשונה שמלה על גופו כשרקד ביצירה ״מסע חורף״ מאת עמנואל גת, זו גם היתה הפעם הראשונה ששמע יצירה של פרנץ שוברט. ב-2005 פגש את ענת אינדיצקי שאוהבת אותו עד עצם היום הזה ומלמדת אותו איך להתמודד עם פחדיו. ב-2010 החליט לשוב וליצור ריקוד ואחריו השתוקק לעוד אחד ועוד אחד ועוד אחד…עד עצם היום הזה.