הדברה משולבת (IPM) בחקלאות כוללת בתוכה גישות כימיות, ביולוגיות ואגרוטכניות על מנת להשיג הדברה במחיר סביר תוך הקטנת הנזק הסביבתי. אולם, מינים רבים של חרקים מזיקים פיתחו עמידות לחומרי הדברה במקביל לפגיעה ההולכת ומחמירה של חומרי ההדברה בחרקים מועילים, טורפים, פרזיטואידים ומאביקים. באמצע המאה הקודמת זוהה הפרומון הראשון של טוואי המשי ומאז התפתח והתרחב תהליך הזיהוי והשימוש בפרומונים בהדברה משולבת, כמענה לבעיות שהתעצמו עקב השימוש הנמרץ בתכשירי הדברה סינתטיים. לפרומונים תכונות המקנות להם יתרון על פני חומרי ההדברה והם הפכו לכלי מפתח בניטור והדברה של אוכלוסיות מיני חרקים מזיקים רבים. בהרצאתי אסקור את ההתפתחות המדעית והיישומית של פרומוני חרקים בישראל ובעולם.