יש הכול בעולם, יש טוב ויש רע. יש רגעים בהם אתה מתרסק ומשוכנע שזה הסוף, שאין תחתית יותר עמוקה מהמקום בו אתה נמצא. בנקודה הזאת יש שתי אפשרויות: לוותר וליפול יותר או להילחם ולא לוותר. קוראים לי דור ואני מכור נקי מסמים. במהלך השנים האחרונות כתבתי עשרות שירים.
 
הייתי במצבים שבהם הנפש לא יכלה לשאת את עצמה יותר והגוף ממש צעק מהנשמה. סבלתי סבל בלתי נסבל. בעזרת הכתיבה נאחזתי בשפיות. המילים הצילו אותי גם שלא הייתי מודע להן. עברתי מסע . המשפחה שלי עברה מסע ביחד איתי. לפעמים ראיתי את האור בקצה המנהרה.

לפעמים מצאתי תקווה ותפילה. לפני כמה חודשים פניתי לאחותי הכוריאוגרפית לילך, כאילו אלוהים דיבר מתוכי, להציע לה שנעלה מופע ביחד. תוך כדי העבודה על המופע הלא יאומן הזה מבחינתי, הבנתי את החיבור האמתי והמדויק בין הגוף והנפש, של ההוויה שלנו כבני אדם בעולם לא פשוט אך מופלא, של העוצמה בחיבור בין המילה לתנועה. זה מופתי מבחינתי. האומנות מביעה בכל רמ״ח איבריה את המסע שעברתי.
את הכאב, הזעקה, התקווה, את אלוהים ומציאת משמעות בקיים.

האומנות מביעה את שביל התחייה שלי.
 
יוצרים: דור ליבנה ולילך פנינה ליבנה
פרפורמרים: מישל סומיה שלחה, מיצ'ירו שין, אייל ברומברג, מתן מאירסון, נועה קלר