 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה קומית |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: שאנסלה שון מונגוזה, צביקה הדר, קים אור אזולאי, מייקל קביה אהרוני , ישראל אטיאס, מאיר תמם, אורי ביטון, ג`ייקוב גסנר, משה אשכנזי, יואב לוי , עומר ציון, יניס סוויסה, בר זומר, טופז אבגד |
הופעה ראשונה: 2023
ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: שעה ו-44 דקות
|
|
|
|
אומארי (שאנסלה שון מנגוזה), פליט אריתראי המיועד לגירוש מישראל אחרי 5 שנים כשוטף כלים, מצליח ברגע האחרון לברוח בנתב"ג ומוצא את עצמו באולם מקבלי הפנים, כשלפתע אוהדי מכבי נתניה תופסים אותו ובטוחים שהוא שחקן החיזוק הניגרי שאמור לנחות באותו היום. בין לילה, אומארי הופך מפליט לכוכב גדול. הוא לא יודע לשחק כדורגל בכלל, אבל בזכות החוכמה שלו והיכולת להתחבר ולרגש, הוא יצליח לשרוד, לעזור לקבוצה ואפילו למצוא אהבה. אך כשאומארי יחזור להיות פליט האם מישהו יעמוד לצידו? והאם לראשונה בחייו הוא יוכל להפסיק לברוח?
ביקורות
זוהי עבודת הבימוי הראשונה של אדר שפרן, בדרך כלל פונקציונר מוכר ופעיל בעולם ההפקה ("שאיפה לחיים", "מחילה", "מכתוב", "לעבור את הקיר"). הוא בחר לעסוק בה באוכלוסיה השקופה, הבלתי נראית, החיה בתוכנו, של עולם הפליטים, העובדים הזרים, או מהגרי העבודה אם תרצו. ויש קסם בהחלטה לעסוק בנושא מצד אחד מזווית קומית ומצד שני להציג את הסיפור כמעין אגדה. הרי מי יוכל להאמין שעובד זר המועמד לגירוש יישאר בארץ ואף יהפוך לכוכב בזכות העובדה שהוא נתפס בטעות ככדורגלן, שחקן רכש בעל שם מחו"ל. אבל דווקא בהקשר של עלילת הסרט, ובהינתן שגיבורו, שון שונסלה מונגוזה, וחברו, מייקל קבייה אהרוני, שניהם בעלי רקע זהה לדמויות שהם מגלמים, הסיפור מתקבל יפה. מה גם שיש בו אותנטיות כובשת, שגם מצליחה להטיל זרקור על נושא הממש לא "סקסי" לכאורה של העובדים הזרים והזיקה, או אי הזיקה שלהם אלינו, המקומיים השורשיים. אז נכון שהנושא כבד ורציני, ובמקרים רבים נוצר בחברה שלנו אנטגוניזם כנגד אותם זרים, ודווקא הגישה הקומית בטיפול בעניין הופכת אותו לקליל ואמפטי. ודווקא הסטריאוטיפ המובהק של עולם הכדורגל הפופוליסטי והאהוד משרת מאוד את המטרה. ברור שלא ככה מתנהלים בעלים של קבוצת כדורגל בעולם האמיתי, אבל הנופך הפארודי, ולכך צריך להוסיף את הדיאלוגים הטובים לרוב ואת עבודתם של כל השחקנים, כשכקים אור אזולאי מתעלה במיוחד, זה עושה את העבודה. אמנם יש כמה חורים בתסריט וקצוות לא סגורים, אבל אלה ליקויים נסלחים למראה התוצאה הסופית המהנה. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|