 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
| Daniel Auerbach |
דניאל אויערבעך |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: דוד וולך, גלורי בס קפלובוץ`, ליהי קורנובסקי, רועי ניק, יואב בבלי, רותם קינן |
הופעה ראשונה: 2023
ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: שעה ו-45 דקות
|
|
|
|
12 שנים חלפו מאז יצא סרטו הראשון והמצליח של דניאל (דוד וולך), רווק בן 48, המנסה ליצור סרט שני. אלא שהמפיק והמשקיעים הולכים ומאבדים את סבלנותם והוא הולך ומשתבלל בתוך עולם של רעיונות וטקסטים. מה שאמור היה להיות תסריט אישי על תהליך עזיבתו את הדת הופך למניפסט אובססיבי של מאות דפים ועשרות שעות של הקלטות, על מכאובי הזהות היהודית והישראלית. דניאל נאחז בדירתו כבתוך מבצר, מתנתק מהעולם החיצון וכותב ומקליט את עצמו סביב השעון, על חשבון חייו האישיים. חבריו דואגים לו, המפיק שלו עוזב אותו, אהובתו הדר (גלוריה בס), אותה אך הכיר, נפרדת ממנו, ולבעל הדירה נמאס ממנו בגלל עיכובים כרוניים בתשלומים. רק כשהחרב כבר ממש מונחת על צווארו, הוא מצליח להרפות מהניסיון הנואש לשלוט בסיפור חייו.
ביקורות
**** וחצי
אני עוקב אחר הקריירה הקולנועית של דוד וולך מתחילתה. ראיינתי אותו כשיצא סרטו הראשון "חופשת קיץ" (2007) וגם עם צאתו, ב-2018, של סרטו הקצרצר "חמורים", במסגרת "3 סיפורי ערבה". בהזדמנות הזו הוא סיפר לי על "דניאל אויערבך", שהיה כבר אז בשלבי תכנון מתקדמים: "הסרט נשען אולי על המקום אליו הלכתי. אפשר להגדיר אותו כסיפור על אדם שחזר בשאלה מהדת ואחרי זה צריך לחזור בשאלה פעם שנייה, מהיבטים של זהות יהודית מוקצנת, או מה שאני קורא - זהות הייפר-יהודית. זה סיפור על אדם שמוצא את עצמו בחזרה בשאלה שנייה". כך הוא תמצת כבר אז את סרטו הנוכחי. ובסרט, בכיכובו, רואים אותו בשלב כתיבת התסריט השני, עם כל המטענים שנלווים לניסיון להרים פרויקט נוסף, לאחר שהראשון נחל הצלחה גדולה. האם דניאל אויערבאך הוא דוד וולך? אני מניח שבמידה רבה כן. הוא לא רק משחק אותו, אלא שגם נראה כי העולם החווייתי החילוני אליו הוא נחשף כאן זה משהו שחווה באופן אמיתי.
האם יכול להיות שתיאור הדמות והעלילה אינם העתק אחת לאחת של מה שחווה בחיים? גם התשובה לכך היא כן, בסבירות גבוהה מאוד. הרי הוא יוצר קולנוע מוכשר שכבר הוכיח את עצמו וכעת כתב את עצמו לדעת, כשהוא מתאר את ייסורי כתיבת סיפור חייו עד עתה, וזה לא פשוט. וולך מריץ כאן המון מלל, פועל יוצא אולי של פלפולי בית המדרש עליהם גדל. אנחנו עדיין רואים אותו מתחבט בין דתיות לחילוניות, בין חיים על טהרת לימוד התורה, אליהם התרגל במשך שנים רבות, ובין חיים מופקרים לכאורה, הכוללים את כל הבלי העולם הזה, כולל רומן עם אישה צעירה ויפה, הדר (גלוריה בס). יש לו מחלוקות עם המפיק שלו שדוחק בו לסיים לכתוב לאחר שהתעכב יותר מעשר שנים. יש לו בעיית נזילות כספית לאחר שבעל הדירה השכורה בה הוא גר לא מוכן לקבל עיכוב נוסף בתשלום, שאמור להגיע מהמפיק. ובמקביל הוא מנסה לפלס לעצמו את דרך המלך כחילוני שמנסה להגדיר לעצמו מהי מבחינתו זהות יהודית וזהות ישראלית, וזה מסבך אותו בלופים עצמיים שאין מהם מוצא סביר. רצף הדיבור, ההתפלפלות שלו וההסתבכות בתוך הטיעונים של עצמו יוצרים את הרושם שהוא סכיזופרן. מה שבמידה רבה נכון, אבל לא בהגדרה הקלינית של העניין. זהו ללא ספק סרט חכם ומורכב, שבו ניתן להיווכח פעם נוספת בכשרונו הבולט של וולך בכתיבה ובבימוי והבחירה שלו לשחק את עצמו, לאחר שבסרט הביכורים שלו ליהק לתפקיד הראשי את אסי דיין ז"ל, מתבררת כאמיצה וקולעת. הוא נעזר בכישוריו של הצלם המחונן בועז יהונתן יעקב, שעבודתו המדויקת תורמת המון לפרויקט. זה סרט מאתגר לצפייה, אבל אם תתנו לו צ'אנס ותצליחו להיכנס לראש של יוצרו, אתם עשויים לצאת נשכרים ובגדול. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|