סדרת המשך בת חמישה מפגשים שתעסוק באופנים שבהם המחול העכשווי משקף שינויים בחברה ובתרבות. נצפה בקטעים מתוך יצירות מחול עכשוויות ונדון בהיבטים הרלוונטיים להן מתחום לימודי התרבות, המופע והאמנות. דגש יינתן על גישה ביקורתית והזיקה לעבר כמפתח להבנת יצירה עכשווית. הסדרה מיועדת לרקדנים, יוצרים ומורים למחול וגם לקהל הרחב.
רן בראון עוסק במחול ובחשיבה על מחול במסגרות שונות. רן הוא מייסד כתב העת המקוון "מעקף", ושימש כעורך שותף של כתב העת עד 2017. ב-2014 ראה אור הספר "מקום לפעולה: כוריאוגרפיה עכשווית בתיאוריה ובמעשה" בעריכתו, אשר מסכם מחקר בתהליכי יצירה במסגרת התכנית לכוריאוגרפיה של "כלים". בימים אלה עיקר פעילותו מתמקדת בליווי אמנותי, אוצרות, כתיבה ופיתוח מסגרות דיסקורסיביות.
קיצור תולדות המחול - מפגש 1
כתיבה - מחדש של הקאנון: גרסאות מחודשות במחול
כיצד גרסאות מחודשות ליצירות מחול קאנוניות משקפות שינויים אסתטיים ותרבותיים? נדון בסוגיה זו בעקבות צפייה בגרסאות מודרניות ליצירות בלט, בגרסאות שונות של פולחן האביב, וביצירות עכשוויות שמציגות תפיסה חדשה של התייחסות ליצירות מן העבר.
קיצור תולדות המחול - מפגש 2
על צורה וחזרה: מורשת ג'דסון והמחול העכשווי
במפגש זה נתמקד בהיבטים הקשורים בפורמליזם ובמינימליזם, כפי שניסחו אותם יוצרות המשתייכות לתיאטרון מחול ג'דסון, ומוסיפים לשמש זירה למחקר ביצירותיהם של יוצרים עכשוויים.
קיצור תולדות המחול - מפגש 3חזרות על מגדר: ייצוגים של נשיות וגבריות במחול
תפיסות מגדר עכשוויות רואות את הזהות כמופע וחזרה, וישמשו אותנו כמסגרת לדיון באופן שבו ייצוגים מגדריים במחול משקפים תפיסות תרבותיות. נתמקד במורכבות של ייצוג הנשיות, ובתפיסה של ריבוי גברויות, כפי שהן מתגלמת בכוריאוגרפיה עכשווית.
קיצור תולדות המחול - מפגש 4
בין טבע לתרבות: הגוף הממשי במחול העכשווי
מאז שנות ה-90 עבודתם של כוריאוגרפים רבים מציגה את מורכבות הנוכחות של הגוף בחברה והחברה בגוף, באמצעות בדיקה ועריכת ניסויים עם הגוף הממשי של הרקדנים. במפגש זה נבחן את מעמדו של הגוף במחול ובתרבות באמצעות יצירות מחול עכשווי מן העשורים האחרונים.
קיצור תולדות המחול - מפגש 5
מופע - העצמי: השתנות תפיסת האני (הרוקד)
בעשורים האחרונים קיימת נטייה במחול העכשווי להציג יצירות שעוסקות (לכאורה) במבצעים שלהן. פעמים רבות אלו שומטות את הקרקע תחת ההבחנה היסודית בין אמת לבדיה, ומשקפות גישה פוסט־מודרנית שבה נתפס העצמי כמשחק, כתפקיד, כמופע. במפגש זה נבחן כיצד מציגות יצירות אלו את הקשר בין כוריאוגרפיה, סובייקטיביות וזהות.