הרצאתה של ד"ר לאה יגר.
הזיכרון הוא הכלי העיקרי שעליו אנו מסתמכים בבואנו לבצע מגוון עצום של פעולות יומיומיות. הוא ממלא תפקיד כה משמעותי בחיי היומיום שלנו, עד שלעיתים קרובות אנחנו מתייחסים אליו כאל מובן מאליו, ורק אפיזודות מביכות של שכחה או סילופי עובדות מפנים את תשומת לבנו אליו.
עד ראייה למעשה פשע שמצהיר: "זה האיש שראיתי לוחץ על ההדק" מספק ראיה ישירה לאשמתו. לעיתים, ההחלטה אם להרשיע נאשם מסתמכת אך ורק, או בעיקר, על זיהוי זה. אולם, טעויות בזיהוי על-ידי עדי ראייה אותרו זה מכבר כמקור מרכזי להרשעות מוטעות, ולמאסר של אנשים חפים מפשע. מדוע מתרחשות טעויות אלו?
ההרצאה תעסוק בין השאר בנושאים: הקשר בין מיקוד הקשב שלנו, תפיסתנו את האירועים וכיצד אנחנו זוכרים אתם; השוואת פרצופים; זיכרון לפרצופים.
ההרצאה מבוססת על דוחות רשמיים המפרטים את שיעור הרשעות השווא וממצאי המחקרים המדעיים בתחום וכוללת גם השתתפות רבה מאוד של הקהל במגוון תרגילי תפיסה וזיכרון, הצגת סרטונים, וניתוח מקרים אמיתיים, כולל כאלו שבהם הורשעו אנשים על סמך זיהויים מוטעים של עדי ראייה.