|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
| A Pale View of Hills |
נוף גבעות חיוור |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: סוזו הירוסה, פומי ניקאידו, יוה ושידה |
הופעה ראשונה: 2025
משך הופעה: שעתיים ו-3 דקות
|
|
|
|
יפן
ניקי, סופרת צעירה ממוצא יפני, מגיעה לבית אימה אטסוקו באנגליה בכוונה לכתוב ספר על החוויות שלה בנגסאקי של אחרי המלחמה. להפתעתה, לראשונה בחייה, נדמה שאטסוקו מרגישה מספיק בנוח לחלוק עם בתה סיפורים שמעולם לא חלקה עם איש. הסיפור מתחיל כשאטסוקו בהריון, אביו של בעלה מגיעה לביקור פתע, והיא פוגשת לראשונה שכנה יפה בשם סצ'יקו, שמתכננת מעבר לארה"ב עם ביתה. כשהסיפור ממשיך בדרכים לא צפויות, ניקי לא יכולה שלא לשים לב לפרטים שלא לגמרי מסתדרים בסיפור של אמה. מה היא מסתירה? ומה קרה באמת?
מבוסס על רב המכר היפני מאת קאזואו אישיגורו, "נוף גבעות חיוור" היא דרמה עדינה, חכמה ומלאה בתפניות והפתעות – פאזל מרתק על זכרון, משפחה והכוח להמשיך. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן 2025.
ביקורות
**** וחצי
קזואו אישיגורו, מי שחיבר את הספר עליו מבוסס הסרט, אומר: "לעיתים קרובות אנשים משקרים. לא בשביל להונות אחרים. הם עושים זאת בשביל להונות את עצמם". באיזשהו מקום, "נוף גבעות חיוור" הוא ה"הירושימה אהובתי", של נגסקי. ליצירת המופת של אלן רנה מ-1959, מאבני הדרך של הגל החדש, אין כמובן תחליף, אבל בדומה לה גם כאן יש ניסיון לעסוק בזיכרון ובשכחה, באיבוד ובהנצחה. ברור כי חוויית הטלת פצצת האטום על נגסקי בשלהי מלחמת העולם השנייה היא המצפון והמצפן של הסרט - מה שמכוון את הנפשות הפועלות ומה שגורם להן להמשיך הלאה או להתפרק. קייקו, הבת הראשונה של אטסוקו, לא צלחה את האירועים הקשים והחליטה לוותר על החיים. הדבר גרם כמובן לריאקציות אישיות שונות של בני משפחתה.
הסרט המורכב והטעון הזה הוא בעל אמצעים אמנותיים: בימוי, צילום, עריכה, סאונד ושחזורי תקופות – מוקפדים מאוד. הנראטיב שלו מתפצל לכמה סיפורים הפועלים כולם בשני צירי העלילה: האחד בנגסקי בשנות ה-50, והשני באנגליה בשנות ה-80. הציר המרכזי הוא זה המפגיש/ מעמת את הבת ניקי עם אמה אטסוקו. ניקי היא עיתונאית העוסקת בתיעוד, והיא מנסה, ומצליחה, לגרום לאמה, שלא הרבתה לדבר על העבר, לפתוח את תיבת פנדורה האישית והמשפחתית, ודבריה הם קטליזטור לאירועים שהתרחשו וטואטאו בחלקם אל מתחת לשטיח.
ציר עלילה אחר הוא זה של סצ'יקו, שכנתה-חברתה של אטסוקו, שיש לה בת קטנה המטפלת בגורי חתולים. משאלת נפשה של האם היא להגר לארצות הברית עם בן זוגה, חייל אמריקני בשם פרנק. בתה הקטנה לא מתלהבת מהעניין שכן היא מעוניינת להמשיך ולגדל את שני גורי החתולים שלה. ניכר כי חלק מגיבוריו של הבמאי אישיקאווה לא השתחררו מהפוסט-טראומה של אסון נגסקי, וזה לחלוטין מובן. מדובר ביצירה עמוקה ומיוחדת, שמומלץ מאוד לצפות בה. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|