 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2011
ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: 54 דקות
|
|
|
|
דמותו של "מתאם" נעלם, נוסחאות מעורפלות המחשבות "אורך נשימה", מחסנים עמוסי סחורות מרקיבות וחמורים שמתחפשים לזברות -כולם נוטלים חלק בפסיפס המשרטט מציאות הזויה בה רשעות וטיפשות משמשים בערבוביה. באמצעותם לוקח איתו הבמאי דוד אופק את הצופה למסע אל מחוזות האבסורד המכונה "הסגר הישראלי על עזה" ומציג לו את תוצאות החלטת ממשלת ישראל להטיל הגבלות על מעבר סחורות לרצועה.
בהסתר, בפגישות להן לא נערכים פרוטוקולים ושלאחריהן לא נמסרים כללים ברורים וגלויים, מרכזת בידה קבוצת ביורוקרטים כוח כמעט בלתי מוגבל, הקובע את מצבו הכלכלי של אחד המקומות העניים בעולם. זהו סיפורן של הסחורות עצמן - קיווי, בשר טרי, צעצועים, נעליים, מחברות, שימורים. סחורות שנקנו, אוחסנו, איבדו תוקף, העלו צחנה ולבסוף הושמדו.
מבט אירוני - לעיתים קומי, תמיד טראגי, שמנסה לחשוף את מה שישראל משרטטת בציניות כקו המפריד בין קיום בסיסי למותרות.
עברית
|
|