|
|
|
 |
קלאסיקה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: ויטוריו דה סיקה
מוזיקה: אלסנדרו צי'קוניני |
| משתתפים: אמה גרמטיקה , פרנצ'סקו גוליסנו , פאולו סטופה , גליילמו ברנאבו |
הופעה ראשונה: איטליה 1951
משך הופעה: 100 דקות
|
|
|
|
טוטו שנמצא בערוגת הכרוב של קשישה חביבה, מאומץ על ידה, הופך עם התבגרותו לאופטימיסט מוחלט, ונחלץ למאבקם של תושבי השכונה העלובה שבה בילה את מרבית ימיו, כנגד הקפיטליסטים של מילאנו שמבקשים להשתלט על אדמותיהם של חסרי הכל. שדנה לאחר הצלחת "גונבי האופניים" דה סיקה ערך מפנה מעקרונות הניאוריאליזם בכך שמיזג יסודות ריאליסטיים עם פנטזיה ומגע קומי בהשראת סרטי צ ' פלין ורנה קלייר.
דה סיקה הפך את אחד התסריטים האישיים ביותר של זוואטיני לאגדה סנטימנטלית מודרנית (שהימין האיטלקי האשים אותה בחתרנות קומוניסטית). סגנונו של הסרט הופך אותו לאחת היצירות המקוריות בתולדות הקולנוע, הבט ריאליסטי משולב עם איכויות של ציור נאיבי, פרברי העוני מעוצבים באווירה נוסטלגית ולעומתם עולם הבורגנים העשירים מצויר בקריקטורליות ארסית. הסרט זכה בפרס הגדול בפסטיבל קאן ונבחר לסרט הזר הטוב ביותר בידי מבקרי ניו יורק.
איטלקית, תרגום לעברית
|
|