|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: דיויד אוילוו, טים רות`, ג`ובאני ריביסי, מרטין שין, אלסנדרו ניבולה |
הופעה ראשונה: 2014
ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: 128 דקות
|
|
|
|
1965 הייתה שנה קשה למאבק השחורים על זכויותיהם בארצות הברית. פעם אחר פעם כשל מנהיג התנועה האפרו-אמריקאית הכומר מרטין לותר קינג (דייוויד אוילאווו) בניסיונותיו לשכנע את נשיא ארה"ב לינדן ג'ונסון (טום ווליקינסון) ליזום חוק שיאפשר לשחורים להצביע, ומעשי האלימות נגדם בדרום הגזעני של אמריקה הלכו וגברו.
קינג מגיע לעיר סלמה שבאלבמה, בעוד רעייתו קורטה (כרמן אג'וגו) וילדיהם נשארים בביתם שבאטלנטה. הוא ואנשיו מארגנים שביתה בכניסה לבית המשפט בעיר, אך השריף המקומי הכוחני נוהג כלפיהם ביד קשה ומדכא כל מהלך שיסייע להם לקדם את עניינם. קינג מחליט לארגן צעדת מחאה של אנשיו מסלמה למונטגומרי, בירת אלבמה.
האירוע המתוכנן זוכה לסיקור תקשורתי גדול, מושל אלבמה ג'ורג' וואלאס (טים רות') נחוש שלא לאפשר לשחורים ולתומכיהם לצעוד, והפרשייה מסבה כאב ראש גדול גם לנשיא ג'ונסון. אבל קינג מתעקש להמשיך בהתנגדותו הלא אלימה לצעדי הדיכוי הנכפים על הקהילה השחורה בארה"ב ולגילויי הגזענות והאלימות נגדה.
אנגלית, תרגום לעברית
ביקורות
עבודת קולנוע מופתית. הבמאית דובורניי מרכיבה באופן יסודי ומעמיק את התמונה המסובכת, רבת הגוונים, המתארת את מאבקו של קינג. ניכר כי הושקע המון בחקר האירועים ובבניית הדמויות רבות הפנים (על פי תסריטו המצוין של פול ווב). הדקדוק של דובורניי בירידה לפרטי הפרטים (כולל לרזולוציית היחסים המורכבים שבין קינג ואשתו), השרטוט האיטי והמתפתח של הסיפור ויצירת האווירה הטעונה - נעשו בדרך נבונה ומושכלת. הם משרתים היטב את הסרט, שיש בו איזון נכון, בעלילה ובמרקם הנפשות הפועלות, בין הרציונלי לאמוציונלי. כשצריך, הסרט שומר על איפוק מכובד וכשצריך לשחרר ולתת מומנטים של הצפת רגשות, זה קורה בהיקף ובמינון הנכונים. כל האמצעים האמנותיים עובדים היטב, במיוחד הצילום של בראדפורד יאנג, וגם קאסט השחקנים עושה עבודה נהדרת כשמעל כולם מתעלה דייוויד אוילאווו, שיודע להפגין את הפאתוס שאפיין את קינג בנאומיו ועם זאת לגלמו כאדם מן השורה בחיי היומיום.
נחום מוכיח, הבמה
|
|