 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: אני קורדי, מישל בלן, מתייה ספינוזי, שנטל לובי |
הופעה ראשונה: 2015
ארץ מקור: צרפת
משך הופעה: 92 דקות
|
|
|
|
סרטו של ז'אן פול רוב, על-פי ספרו של דוד פואנקינוס.
רומן הוא בן 23, כל חייו לפניו, בלילות הוא עובד כפקיד קבלה במלון ומתכן את היום בו יהפוך לסופר. בין לבין הוא מחפש אהבה. מדליין, היא סבתו, שנותיה הטובות כבר מאחוריה, אבל היא עדיין מלאת חיים. לאחר מותו של בעלה מעבירים אותה בנייה למעון לאנשים מבוגרים. מדליין אינה מוצאת את מקומה. יום אחד מדליין נעלמת, היא ברחה. רומן יוצא למסע לחיפוש אחריה, מסע בעקבות הזיכרונות והמזכרות של סבתו.
צרפתית, תרגום לעברית
ביקורות
יש לאורך הסרט הזה כמה רגעים מרגשים וכמה מצחיקים, אבל הסך הכל בינוני למדי ולא מרשים במיוחד. הסיפור של סבתא בת 62, פעילה ומתפקדת לחלוטין, ולמרות זאת בניה מעבירים אותה לבית אבות - נראה בלתי אמין בעליל.
מתקבל גם הרושם שהבמאי לא החליט על מי בדיוק להטיל את כובד המשקל של הובלת הסרט. רוב הזמן הפוקוס הוא על רומן, אבל מדי פעם גם אביו מישל הופך למוביל ציר משני בעלילה. לא שזה פסול, אבל בהקשר הנראטיבי כאן אין בלאנס נכון ביניהם. שניהם, אגב, טיפוסים קלולסיים, לוזרים, הססנים ולא בדיוק בעלי יוזמה. בקיצור, די מעצבנים ולא מעוררי אמפתיה. לא קראתי את המקור הספרותי, אבל התסריט נראה כעיבוד לא ממש מוצלח שלו.
נחום מוכיח, הבמה
|
|