 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
| The Land of the Enlightened |
ארצם של הנאורים |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2016
ארץ מקור: בלגיה
משך הופעה: 87 דקות
|
|
|
|
הדור הבא של אפגניסטן כבר מתכנן את החיים אחרי שהכוחות הזרים יעזבו את המקום. חבורות של ילדים, החיות ללא פיקוח או טיפול של מבוגרים, שורדות בהרים, במערות, במכרות תת קרקעיים ובשדות קרב נטושים, בהם פזורים טנקים מחלידים. הם מתפרנסים משוד של שיירות סוחרים העושות דרכן לעבר הגבול, כריית אבני חן, מסחר באופיום ומכירה של שיירי תחמושת ומוקשים שהם שולים בסבלנות מהאדמה, תוך מלמולי תפילה בתקווה שלא להתפוצץ.
הבמאי פייטר-ז'אן דה פיו בילה שבע שנים בחברת הילדים, החיילים האמריקאים והכפריים החיים בנופים הרריים עוצרי נשימה. הוא יצר סיפור שחלקו תיעוד וחלקו אגדה. כוכביו הם ילדים שמעשנים אופיום ושוחטים כבשים אבל חולמים להינשא ולבנות לכלותיהם ארמונות ענק, שבפתחם ישמרו אריות.
פרסית אפגנית, כתוביות בעברית ובאנגלית
|
|