 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2015
ארץ מקור: בריטניה
משך הופעה: 92 דקות
|
|
|
|
רצח חמש זונות במהלך שבוע אחד, ברחוב קטן באיפסוויץ', הותיר את התושבים המומים וחסרי אונים. העדויות שנגבו מהם במהלך החקירה ולאורך משפטו של הרוצח (גם הוא דייר ברחוב) הפכו למחזמר.
שחקנים בריטיים משובחים ובהם אוליביה קולמן וטום הארדי שרים ורוקדים את המילים המקוריות: כל היסוס, נאום נחרץ, כחכוח או חזרה עילגת נשזרו אל תוך מוזיקה מאיימת וקטעי ריקוד מטרידים לא פחות. התדהמה, החשד של כולם בכולם, הטלטלות הרגשיות והמפגשים הטעונים עם עיתונאים, צלמים וסקרנים – הופכים למין פסטיבל אימה, שבתוכו יש מקום לא רק לחששות מעשיים ("רצינו לעבור מפה אבל מי יקנה מאתנו את הבית") אלא גם הכרת תודה ("סוף סוף הרחוב נקי"). הצילום המשובח מעניק לגרסה הקולנועית המרתקת של המחזמר (שהצליח מאוד על במות לונדון) איכויות מצמררות.
אנגלית, כתוביות בעברית
|
|