 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: ברי לארסון, נעמי ווטס, וודי הארלסון, שרה סנוק, מקס גרינפילד |
הופעה ראשונה: 2017
משך הופעה: שעתיים ו-7 דקות
|
|
|
|
מבוסס על רב המכר של הניו יורק טיימס. מהמפיק של חיי פיי.
מספר את סיפורה של ג'אנט וולס, אשר קיבלה חינוך בלתי קונבנציונאלי מהוריה הבלתי מתפקדים והתוססים והמסע שהיא עוברת אל עבר קבלה והגשמה עצמית.
ביקורות
לבמאי דסטין דניאל קרטון, יליד הוואי, אין הרבה ניסיון בבימוי סרטים באורך מלא, וגם התסריטאי השותף שעבד איתו, אנדרו לנהאם, לא ממש מנוסה בכתיבה לקולנוע. יחד עם זאת, על פי "טירת הזכוכית" רואים שטמון בהם כישרון לא מבוטל, אם כי הם יצרו סרט ארוך מדי כשחלק מהסצנות בו נמרחות יתר על המידה. גם הבחירה לנייד את העלילה בין זמנים שונים מבלבלת לעיתים ולא תמיד משרתת את התפתחות העלילה ותובנותיה. עם זאת, קרטון מצליח לשרטט את הפרופיל של ההורים הלא מתפקדים ואת האופן בו נאלצים ילדיהם לחיות על פי גחמותיהם. בניית סרט שיש בו שש נפשות פועלות רוב הזמן אינה קלה, והבמאי עומד בה בכבוד. גם הדרכת השחקנים שלו טובה למדי, אם כי וודי הרלסון מזדקר ומתבלט מעל כל היתר, בתפקיד אופי מרשים במיוחד. כדרכו, בדרך כלל. נעמי ווטס לעומתו, "נעלמת" מהעלילה למשך רגעים ארוכים, ללא כל הסבר. התפקיד המוביל שעושה ברי לרסון הוא קורקטי, לא הרבה יותר מכך. ולמרות הבעיות המסוימות שהצבעתי עליהן, זהו עדיין סרט ראוי בהחלט, מרגש במקומות הנכונים ומציג שאלות לא פשוטות באשר לאופן בו רצוי לגדל ילדים ואיזה סוג של חינוך כדאי להעניק להם.
נחום מוכיח, הבמה
|
|