|
|
|
ארכיון הקאמרי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בשנת השישים של התיאטרון הקאמרי מעלה התיאטרון הצגה בהשתתפותה של חנה מרון, שמזה עשרות שנים מרגשת ומשעשעת עד דמעות דורות שלמים של צופים.
הדודה ואני הוא קומדיה מבריקה על בדידות. קמפ, בחור צעיר, מקבל מכתב מדודתו, קרובת המשפחה היחידה שנותרה לו, ושראה אותה רק פעם אחת בחייו לפני שנים רבות. הוא עוזב את עבודתו בבנק כדי לשהות לידה, לסעוד אותה בימיה האחרונים ולזכות בירושה. "זה שאת עוד לא מתה, הורג אותי" אומר קמפ לדודה המאריכה חיים. ההומור המאקברי יחד עם ברית הידידות האנושית שנרקמת בין הקשישה לצעיר, יוצרים מחזה פקוח-עיניים, אנושי מאד ורווי הומור מלא חיים.
ביקורות "מצחיק ונוגע ללב. אל תחמיצו את הקומדיה הזאת". (דיילי טלגרף)
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|