 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
סמינר הקיבוצים |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: אריאל דורפמן
תפעול תאורה: נויה לנצט
בימוי: נויה לנצט
מוזיקה: מיקה דני
תעתוק וניהול מוזיקלי: פרידה שהם ודיתי אופק
תמליל: גליה פרדקין
תאום אמנותי: אורי מורג
תחקיר ועריכה: יהודית אהרון |
| משתתפים: חן אברהם , עדי אמון , אדוה בולה , מיכל בלנקשטיין , מיכל בר זוהר , רואי בר-לוי , שלי כנען , מעין לאוב , נטאלי לאור , איתן לשם , הראל מוראד , ליהי מזרחי , יעל נביא , יאיר ראופמן , אייל רז |
הופעה ראשונה: 8.3.06
משך הופעה: כשעתיים וחצי עם הפסקה
|
|
|
|
המחזה מתרחש בכפר רחוק המצוי תחת שלטון צבאי. כל הגברים של הכפר נעדרים, נאסרו, הוגלו או הומתו, הנשים אינן יודעות מה עלה בגורלם והצבא טוען שאינם מוחזקים אצלו.
כאשר המלחמה מסתיימת מגיע אל הכפר קצין חדש, המבקש לפתוח דף חדש, מבקש מכל הנוגעים בדבר לשכוח את העבר, מבטיח דמוקרטיה, פיתוח, חינוך, קידמה וכו''.
אך לפתע מתחילות להגיע גופות לא מזוהות של גברים במורד הנהר והנשים אינן מוכנות לשכוח. הן דורשות את הגברים שלהם חזרה חיים או מתים. הצבא המתכחש לקיומם, מבקש להעלים אותם. ושני הצדדים גוררים את הקצין המבקש להיות "נאור" חזרה למעשי הזוועה.
איך אפשר ליצור פיוס, שלום, כשהצד המדוכא פגוע והצד המדכא מבוהל, מתכחש?
איך אפשר להתגבר על זוועות העבר, בלי לשכוח אותן, בלי להשאיר אותן ללא מענה, ולהתקדם לקראת עתיד אחר? האם זה בכלל אפשרי?
ההצגות תתקיימנה באולם הדרמה בית הספר לאמניות הבמה , אגף ג'', מכללת סמינר הקיבוצים, דרך נמיר 149.
טלפון להזמנת כרטיסים: 03-6902311, 03-6902357.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|