 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון אוניברסיטת תל אביב |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: מיכל רלוי
מאת: ארתור מילר
תפעול תאורה: אהוד מנור
בימוי: ארתור קוגן
תעתוק וניהול מוזיקלי: ניב מנור
תאום אמנותי: קארין רומנו |
| משתתפים: בהשתתפות תלמידי משחק שנה ג' |
|
|
|
|
מבוסס על אירועים היסטוריים שהתרחשו בכפר סיילם, מסצ''וסטס, בשנת 1692. מחודש יוני ועד ספטמבר בשנת 1692 הובלו תשעה-עשר גברים ונשים, שכולם הורשעו במעשי כישוף, לתלייה על הר סמוך לכפר סיילם. איש נוסף, בשנות השמונים שלו, נסקל למוות עקב סירובו לעמוד למשפט באשמת כישוף. מאות אחרים עמדו למשפט ועשרות רבים נמקו בכלא משך חודשים ללא משפט עד שנרגעו הרוחות במדינת מסצ''וסטס הפוריטנית.
אהבתה הנכזבת של אביגייל וויליאמס בת ה-17 לחוואי ג''ון פרוקטור מביאה אותה לנסות ולהרוג את אשתו באמצעים מאגיים. הכומר פאריס תופס את אביגייל וחברותיה – בינהן בתו של הכומר, בטי - בשעת מעשה, רוקדות ביער ועוסקות לכאורה במעשי כשפים. כשמגלים אנשי הקהילה הדתית האדוקה כי בנותיהן נוטלות חלק במעשי כשפים, הם בטוחים כי השטן נמצא בקרבם ויוצאים למלחמה כנגד שליחיו בכפר. מכאן נסחפת קהילה דתית שסועה למסע רצחני של חיסול חשבונות באמתלה של הגנה על ערכיה הדתיים, ומתחילה שרשרת האשמות ומשפטי בזק בלתי ניתנת לעצירה, המובילה לתלייתם ומאסרם של רבים.
הרלוונטיות של ציד המכשפות לזמננו ולמקומנו מתבטאת בכך שהמחזה עוסק במניפולציות פוליטיות של דעות קדומות, בהיסחפות אחרי הסתה, בניצול החוק בשירות אינטרסים פרטיים ובהסתאבותה של מערכת הצדק, ובהשלכות כל אלה על קיומה של החברה. לא פחות מכך, עוסק המחזה בהכרח שהיחיד יישאר נאמן לעצמו בכל הנסיבות.
ההפקה מועלית בסיוע קרן ההפקות ע"ש הד"ס דרור ז"ל. הקרן מנציחה את אהבתה של הדס, שנהרגה בפיגוע הטרור בדזנגוף סנטר בפורים 1955, למשחק ולתאטרון.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|