 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
אירוע |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: הגר שובל
מאת: אלדר גלאור
בימוי: אלברט לוטין
מוזיקה: תום וג'ורג' מקפול
תעתוק וניהול מוזיקלי: נטע הקר
תמליל: טל בן סירא
תאום אמנותי: מיכה מרגלית
תחקיר ועריכה: אינגה אולסון |
| משתתפים: גרנט בולט , דורית בן שלוש , גבריאל הדר , איל חיימוביץ' , דפנה לינג , אייל רוזלס , נתי שטיינברג |
משך הופעה: כשעה.
|
|
|
|
בשנת 1994 התרחש אונס וירטואלי באחת מקהילות הסייבר-ספייס באינטרנט. הקהילה ערכה לאנס מעין משפט והוא נדון להוצאה וירטואלית להורג. המחזה אווטאר מבוסס על מקרה זה של אונס וירטואלי יחיד מסוגו באינטרנט. זהו שלב ראשון בפרויקט חדשני, "התיאטרון הסכיזופרני", המציג באור חדש את המצב הקיומי של האינדיבידואל בעולם "אינטרנטיבי", בו חוקי הגרביטציה והמוסר אינם שולטים עוד.
ה"אווטאר", ייצוגו הווירטואלי של משתמש האינטרנט, או האלטר-אגו שלו, פועל בסביבה חדשנית בה מנגנוני הכוח המסורתיים, קרי גוף, מגדר, ביוגרפיה וכסף, אינם מתפקדים. משמעות הדבר היא שבעולם הווירטואלי השפה מהווה את כלי הכוח העיקרי הן לביצוע האונס והן להוצאה הווירטואלית להורג.
המחזה יוצג בחלל אחד, ללא הפרדה בין קהל ובמה, כשמרחב המופע מדומה לחדר צ''אט. במרכז החלל ימוקם מסך מחשב ענק המקיים אינטראקציה עם העלילה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|