|
|
|
 |
הקאמרי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: אורפידס
בימוי: יוקיו נינגאואה |
| משתתפים: אולה שור-סלקטר , תיקי דיין , רבקה מיכאלי , מוטי כץ , אודליה מורה מטלון, דניאלה וירצר, אסתי קוסוביצקי, שירי גדני, ראודה סלימן , אשרף ברהום, סלווה נקארה, מחמוד אבו ג`אזי, ראידה אדון , ח`אולה דיבסי, חנאן חילו, ענת חדיד |
הופעה ראשונה: דצמבר 2012
|
|
|
|
אחרי עשר שנות מצור, הצליחו היוונים לחדור לעיר טרויה הנצורה בעזרת התחבולה של סוס העץ שהגתה אותו האלה אתנה. הם הרסו את העיר, הרגו את כל הגברים ועכשיו הם מתכוננים לחזור לארצם כשהם לוקחים אתם את הנשים כשפחות ופילגשות. המלחמה פרצה אחרי שפריס, בן מלך טרויה, חטף את הלנה, אשתו הספרטנית היפיפיה של מנלאוס, מצביא יווני, והביא אותה לארצו. החטיפה הביאה למלחמה הזאת, ועכשיו מנלאוס חוזר ליוון עם אשתו כשהוא מבטיח להרוג אותה. את הקבה, שהיתה מלכת טרויה, יקח אודיסאוס. קסנדרה, בתה, תהפוך לפילגש של אגממנון, ואת אנדרומכה, אשתו של הקטור בנה של הקבה שנהרג במלחמה, יקח נאופטולמוס, אחיו של אכילס שנהרג גם הוא במלחמה. בנה הקטן, נכדה של הקבה, יזרק מהחומה על ידי היוונים החוששים שכשיגדל ינקום את הרס העיר ויקים אותה מחדש.
המחזה מבוסס על סדרה של מיתוסים על מלחמות ויצרים, והוא תגובתו של אוריפידס לסדרה ארוכה של כיבושים ומעשי טבח, התעללות בשבויים, במיוחד בנשים וילדים, שהתרחשו בתקופתו, כשהמפורסמת מכל המלחמות בתקופת חייו היא מלחמת עשרים ושבע השנים בין אתונה, ספרטה ובנות בריתן. זו גם היתה תקופת הפריחה של הסופיסטים ואמנות הנאום שבאה לידי ביטוי באתונה בויכוחים ציבוריים בעד ונגד המלחמה.
ב"נשות טרויה" יצר אוריפידס מחזה שהוא טרגדיה על מנצחים שהופכים למנוצחים, על ערעור המעמד של הגיבור, ועל גבולות הכח. המחזה נוגע במצבים האמביולנטיים של הנפש הקשורים באדם באשר הוא אדם. הנשים הטרויאניות נעות בין שנאה לאהבה לארץ שהן עומדות לחיות בה חיי גלות והשפלה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|