 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
האופרה הישראלית 2001/2 |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: קארל הפנר , ריכר ז'נה , אשר פיש , דן אטינגר
מאת: יוהאן שטראוס
תפעול תאורה: דוד זבה
בימוי: רוברט הרצל
מוזיקה: יוהן שטראוס הבן
תעתוק וניהול מוזיקלי: פנטליס דסילס
תמליל: רוזיטה שטיינהאור
תחקיר ועריכה: מריון שטיינר |
הופעה ראשונה: 18 בדצמבר 2001
|
|
|
|
האופרטה האהובה מכולן, העטלף של מלך הוואלס הווינאי יוהאן שטראוס בהפקה
צבעונית ומלאת הומור. וינה, ואלסים ושמפניה בהפקה חדשה, בכיכובו של ישראל (פולי) פוליאקוב
בתפקיד הסוהר המספר שהפעם ידבר... עברית.
מוסיקה עליזה, מבעבעת כשמפניה בעליצות וינאית סוחפת.
העטלף - ע"פ הוודוויל "נשף הסילבסטר" (השירה בעברית)
מערכה ראשונה - חדר בביתו של אייזנשטיין
הזמר אלפרד שר סרנדה לרוזלינדה ומודיע לה נחרצות שבכוונתו לשוב בערב.
אדלה המשרתת מבקשת ומקבלת (לאחר מחשבה שנייה) ערב חופשי באמתלה
חסרת שחר, שהיא צריכה לנסוע לבקר את דודתה החולה. למעשה היא הוזמנה
בידי אותה אחותה אידה לנשף המסיכות שעורך הנסיך אורלופסקי בערב זה.
אייזנשטיין מגיע הביתה: עוד הערב הוא חייב לרצות עונש של חמישה ימי
מחבוש, על שהעליב את גובה המסים. הד"ר פאלקה מגיע, לכאורה כדי ללוות
את אייזנשטיין לכלא. אך ברגע שבו רוזלינדה יוצאת מן החדר, הוא מציע
לאייזנשטיין שיתלווה אליו לנשף של אורלופסקי ויסגיר עצמו לשלטונות
הכלא רק למחר בבוקר. גם רוזלינדה הוזמנה לנשף, אך בעלה אינו מודע לכך.
אייזנשטיין ופאלקה יוצאים לדרכם, ואלפרד חוזר כמובטח. הוא ורוזלינדה
אוכלים ארוחת- ערב אינטימית לאור הנר.
מגיע פרנק, מושל הכלא. הוא רוצה לחלוק לאייזנשטיין את הכבוד המגיע
לאדם במעמדו, וללוות אותו אישית לבית המעצר. על מנת שלא לפגוע בשמה
הטוב של רוזלינדה, נאלץ אלפרד להעמיד פנים שהוא אייזנשטיין, והוא מתלווה
אל פרנק, כדי לרצות עונש של אחר.
מערכה שנייה - ארמונו של הנסיך אורלופסקי
אורלופסקי מברך את אורחיו. פאלקה מציג את אייזנשטיין (שעוטה תחפושת
של עטלף) כמרקיז רנאר, ואידה מציגה את אחותה אדלה כשחקנית.
פרנק נכנס, מציג את עצמו בשם הבדוי האביר שגראן ומתיידד מיד עם
המרקיז המדומה. רוזלינדה נכנסת ופאלקה מציג אותה כרוזנת הונגריה,
והיא שרה, כמובן, צ''רדאש. אייזנשטיין מזהה מיד את אדלה, משום שהיא
לובשת שמלה השייכת לגבירתה, אך היא- בוואלס המפורסם ''אדוני המרקיז'',
- Marquis" Herr "Mein מכחישה בתוקף שהיא אדלה המשרתת. (וואלס זה
מופיע גם בפתיחה לאופרטה). לעומת זאת, את אשתו רוזלינדה אייזנשטיין
אינו מזהה, משום שהיא עוטה מסיכה על פניה. בהשפעת האלכוהול הוא
מתחיל לחזר אחר הנוכרייה המסתורית. הוא בודק את פעימות ליבה בעזרת
שעון מצלצל, והיא מצליחה לסחוב ממנו את השעון מבלי שירגיש בכך.
הנסיך מרים כוס לחיי "המלך שמפנייה", והתזמורת מנגנת את הוואלס
הגדול והמפורסם. הכל יוצאים במחול. לפתע מצלצל שעון הקיר הגדול:
השעה שש! אייזנשטיין יוצא בחיפזון: עליו למהר לבית המאסר.
מערכה שלישית - משרד הקבלה בבית הכלא
הסוהר שתוי. הוא מתלונן על כך שאחד האסירים משתולל ושר ללא הרף. זהו
אלפרד, שכלוא במקום אייזנשטיין. פרנק, מנהל הכלא, מגיע מן הנשף. גם
הוא רחוק מלהיות פיכח הבוקר. אדלה ואידה מגיעות אף הן ומבקשות מפרנק
שיסייע לאדלה לפתוח בקריירה של שחקנית, וזאת לאחר שבשעת הנשף
הבטיח להן את תמיכתו. לפרנק אין עכשיו פנאי לשתי האחיות, והוא פוקד
לכלוא אותן באחד התאים.
אייזנשטיין מגיע כדי להסגיר את עצמו, ומופתע למצוא שמנהל הכלא הוא
לא אחר מידיו החדש שגראן. שגראן אינו פחות מופתע ממנו לגלות שהמרקיז
רנאר אותו הכיר בנשף, הוא אייזנשטיין. אך מיהו הוא, אם כן, האיש שישב
כל הלילה בתאו של אייזנשטיין? כדי לברר זאת אייזנשטיין מחליף בגדים
עם עורך דינו הד"ר בלינד ויוצא לחקור את המתחזה.
בינתיים מגיעה רוזלינדה לבית הכלא, כדי לשחרר את אלפרד. הד"ר בלינד,
שהוא אייזנשטיין שמחופש לעורך דינו, חוקר עתה את אלפרד ואת רוזלינדה,
והשניים מסבירים לפרקליט כיצד ארע שאלפרד הובל לבית הסוהר במקום
אייזנשטיין.
לנוכח הווידוי החצוף משליך אייזנשטיין את תחפושתו מעליו ומתגלה בכל
זעמו. אך רוזלינדה מטיבה לצנן את חמתו הבוערת, בהציגה בפניו את השעון,
שהיא בתחפושתה כרוזנת הונגרייה מרתקת הצליחה לסחוב ממנו. עתה הגיע
תורה של רוזלינדה לתבוע את עומק הפגיעה בכבודה: היא תובעת גירושין
לאלתר.
מגיעים שאר אורחי הנשף, וביניהם הנסיך אורלופסקי, והד"ר פאלקה מתיר
את הקשרים האחרונים בסבך, בדרך להתפייסות הכללית. והלוא השמפנייה
הייתה אשמה בכל: תחי השמפנייה!
ביקורות
"… ב"עטלף" הזה, שהוא מאוד ישראלי בשפה ובצוות הזמרים, יש הכל. שמחה, צחוק, שעשוע, עברית, גששים וגישושים. ובעיקר - מוסיקה יפייפיה, שאשר פיש מיטיב מאוד להביא לאוזנינו. ערב שמעלה חיוך. כדאי." אורה בינור. מעריב
"… האופרההישראלית החדשה התלבשה בגרדרובה של אופרות מכובדות בעולם ומציגה לקראת סוף השנה האזרחית מהתלה מוסיקלית עם עלילה אווילית ומהנה ביותר…. עשוייה ברצינות מקצועית לעילא, אבל כל הזמן עם קריצה מלאת חן על עצמה, על הז'אנר, על הכל… ומי שגונב את ההצגה - וזוהי הצגה שקשה לגנוב - הוא ישראל פוליאקוב בתפקיד הסוהר פרוש. זה מקצועי, אידיוטי לגמרי ומהנה ביותר." מיכאל הנדלזלץ. הארץ
"...פיש לא מגיש "עטלף" סוחף מהיר, לא "תוסס" במיוחד, לא מנסה למצות את ה"וינאיות" בהתגלמותה. הוא מבליט את יופיה של המוסיקה, במתינות מחושבת, בעזרת נגני תזמורת ראשון לציון. סכום: הצגה שסכומה עולה על תרומתם הווקאלית של חלקיה." חגי חיטרון. הארץ
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|