 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון קרוב |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 8 במרץ 1975
|
|
|
|
ההצגה "הנפילה" נכתבה בשנת 1956, האחרונה בין יצירות המופת של קאמי, היא מבחן חסר פשרות של יסודות חייו של הסופר כאיש ציבור, וכן של התרבות המערבית בכלל.
לאורך חמישה ימים רצופים, בין תעלות הגיהנום של אמסטרדם. ובתוך בר מפוקפק, הנושא את השם המצלצל "מכסיקו סיטי", משתרע וידוי אישי מדהים ומפתיע. פשעים גדולים של האנושות כולה מתערבבים בעוול זעיר יום-יומי. גבור העלילה, ז''אן בפטיסט קלמנס, עורך דין לשעבר וכיום שופט אסיר חרטה, הוא דיוקן מדויק של אדם מתורבת "בהרך". ראי מהימן ומעוות של בן זמננו. מאחורי השנינות המבריקה מסתתר למעשה אדם מובס, המבקש עדים ושותפים לנפילתו. היכן נגמר הוידוי? היכן התחיל כתב האשמה? האם הוא ערך את משפטו, או את משפט תקופתו?
ההצגה "הנפילה", של השחקן והבימאי ניקו ניתאי, היא מההצגות הוותיקות בישראל.
ההיסטוריה של ההצגה:
ב- 8 במרץ 1975, בבית תה קטן, הממוקם במרתף ליד כיכר דיזנגוף והנושא את השם המצלצל "בית - הובן", כשם המלחין הדגול: בטהובן, התקיימה לראשונה בארץ ההצגה במסגרת המיוחדת של קפה - תאטרון.
היה זה עיבוד מקורי לרומן של אלבר קאמי "הנפילה", שניקו ניתאי (במאי תיאטרון "הבימה" באותה התקופה), העלה כהצגת יחיד במתכונת של תיאטרון סביבתי שהמחיצות בין האמן לקהל בוטלו לחלוטין והצופה נהיה ברגע מסוים לפרטנר בלעדי.
ההצגה שהחלה כהרפתקה אמנותית - ניסיונית, מחוץ לממסד התיאטרלי הצליחה מעל המשוער והפכה לסמל מסחרי לתיאטרון בלתי מסחרי (פרינג'' כיום). צופים רבים חזרו לחזות בשנית ובשלישית והדיונים החופשיים לאחר ההצגה הפכו לחלק בלתי נפרד מחוויית הצפייה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|