|
|
|
 |
האופרה הישראלית 2001/2 |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: הארי ביקט
מאת: קלאודיו מונטוורדי
בימוי: דיוויד אולדן
תעתוק וניהול מוזיקלי: פול שטיינברג
תאום אמנותי: פט קולינס |
| משתתפים: קתרין וין-דיוויס - סופרן , מרגריטה דה ארלנו , אקסל קולר - קונטרה-טנור , ישק לשקובסקי - קונטרה-טנור , שרה קסל - מצו-סופרן , סלי ברג'ס - מצו-סופרן , עדנה פרוחניק - מצו-סופרן , שרון רוסטורף-זמיר , ריקי גיא - סופרן |
הופעה ראשונה: 24 באפריל 2002
|
|
|
|
סיפורה של האופרה "הכתרתה של פופאה" מתרחש ברומא בתקופת הקיסר הרומי נרון המבקש לגרש מעליו את אשתו אוטביה ולשאת במקומה את פופאה.
לכאורה ניתן לומר כי האופרה מסמלת את נצחונו של אמור, אל האהבה, המופיע כאחת מן הדמויות באופרה זו: אהבתם של נרון ופופאה גוברת על כל המכשולים והקשיים, אולם המחיר הוא אכזרי. הפילוסוף סנקה, ידידו הטוב של נרון, מת, אוטביה אשתו מוגלית, אוטונה ודרוסילה המכובדים מגורשים מרומא. מונטוורדי בוחן באמצעות אופרה זו את מהות האהבה, השררה והכוח ומציב שאלות רבות: האם חושקת פופאה באמת ובתמים אהבתו של נרון או בתוארו וכסאו? האם אהבתה היא אהבת אמת או תאוות כוח ושלטון?
דיוויד אולדן מביים את "הכתרתה של פופאה" בסגנון עכשווי, מלא הומור, צבעים ותנועה. הבימוי ועיצוב הבמה מדגישים כי הסיפור יכול להתרחש בכל מקום שבו שליטים מנצלים את כוחם כדי לעשות ככל העולה על רוחם. הבמה הצבעונית אינה מרמזת במיוחד על רומא של נרון ואינה מייצגת מקום או זמן מסויימים. חלק מן המשתתפים עוטים מסכות על פניהם כדי להדגיש את הפן העל-זמני של ההפקה וגם התלבושות הססגוניות במיוחד אינן מייצגות תקופת זמן מוגדרת. הן כוללות חליפות גבריות שנראות מתאימות לזמננו, תלבושות הומוריסטיות מנופחות או בעלות תבליטי ידיים, בגדי פלסטיק בוהק ועוד. ולמרות הפן ההומוריסטי הקיים בעיצוב חלק מן הדמויות בהפקה – בעיצובם של פול שטיינברג (תפאורה), בוקי שיף (תלבושות) ופט קולינס (תאורה) – הרי שאולדן הולך בעקבות מונטוורדי ומציב בפני הקהל סימני שאלה רבים לגבי מהות הדמויות ולגבי התככים הרבים המלווים את חייהם.
תזמורת בארוק, כלים אותנטיים, שלושה זמרי קונטרה-טנור"...מאוד דומה למוסיקת פופ, מאוד ישיר ובה בעת מאוד מרגש..."
"הכתרתה של פופאה" היא, אופרת בארוק. הצליל התזמורתי עדין בהרבה מן האופרות של ורדי או פוצ''יני, למשל. בעשור האחרון החלו בתי אופרה רבים בעולם להוסיף לרפרטואר שלהם אופרות בארוק בביצוע אותנטי במטרה להעניק לצופים את איכויות הצליל שניתן היה לשמוע לפני 300-400 שנה.
בהפקה זו משתתפת תזמורת בארוק בת 13 נגנים מובילים מהארץ ומן העולם, כולם מתמחים בנגינת מוסיקה בארוקית בכלים אותנטיים ואשר עם רובם עובד ביקט בקביעות בקונצרטים ובהפקות אופראיות. המנצח ביקט עצמו, בנוסף לעבודת הניצוח, ינגן גם בצ''מבלו. בין הכלים הנוספים: קיטרונה (כלי מיתר בארוקי), לאוטה, נבל בארוק, ויולה דה גמבה, גיטרת בארוק וכינורות בארוק, חליליות בארוק וחצוצרות בארוק. בין הנגנים הישראלים המשתתפים בהפקה: נגן הצ''מבלו/עוגב דוד שמר, נגני החליליות מיכאל מלצר ויעל שמשוני ונגניות הכינור דפנה רביד ונעם שוס.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|